|
שנת לידה 1985.
שנת שחרור מצה"ל 2005.
מאז שהתגייסתי לא כתבתי, אולי זה הזמן לחזור?
הוא היה מביט בקיר כמו הלום עשן של סיגריות ואז מפליט כמו מתוך
מחשבה עמוקה: "מה בכלל הטעם לחיים האלה?
הרי אנחנו לא עושים כלום"
ואז היה מוריד את ראשו וממשיך לא לעשות כלום.
|
(היפופ yo)
לכולם יש חלומות
אבל אין זמן
אין זמן לחשוב עליהם
|
הראש שלי סחרחר
הלב לאיטו דווה
אבל אני לא רוצה לראות רופא
|
אי אפשר לדעת מה נכון ומה לא
עד שלא נפגעים
|
אי אפשר לדעת מה נכון ומה לא
עד שלא נפגעים
|
כמה שניסיתי לא להרוס
בסוף יצאתי מפגרת
|
אם יש איזו בעיה בחיים
אני אקום ואברח לדברים אחרים
|
בודד במערכה של החיים
קם בערב כשכולם כבר ישנים
כל החברים עסוקים
במה? בלחיות את החיים
|
חיילים של שנאה
שליחים של השטן
מפלצות מוות במסווה בני אדם
|
הוא ישוב לכיכר ויצחק
הוא ישוב במותו ויצחק
הוא יצחק על טיפש, שחשב שיגאל
ויצחק על שונאיו, שרקדו כשנפל
|
אנשים קמים בבוקר שותים קפה
קוראים עיתון ויוצאים לעבודה
חיילים קמים בבוקר פוקחים עיניים
מעמיסים את הרובה ויוצאים למלחמה
|
אולי הפעם באמת
תצא תורה מהמורדים
|
והשנאה על אף הקרבה
תמשיך לפעם בתוככם
|
עגמת שוב פושטת על חדרי ליבי
שמש שוב שוקעת בתוך גופי
עוד יום נגמר והשאיר בי סימנים
עוד יום מתחיל עם מערבולת בפנים
|
ולפעמים נדמה לי שהשמחה היא כמו מים
שלא מטפטפים על כולם
|
ממשיך להיות חייל גם בגיל ארבעים?
בואו נבחר בסוף אחר
|
מים תכולים
והשמש משתקפת
מבריקה ומסנוורת לפרקים.
|
זו עיר הבירה של המדינה שלי.
כך לימדו אותי עוד מהגן.
|
|
|
תנו לי ב'
תנו לי מ'
תנו לי ה'
(תנו לי רווח?)
תנו לי ח'
תנו לי ד'
תנו לי ש'
תנו לי ה'
ומה יצא?
"בואנה שמעתי
הבועז רימר הזה,
כלי עולם"
יותר חזק!!
זאטוטה
פסיכודלית מרימה
את המורל בבמה
חדשה. |
|
