|
חיי הפיל הם חיים קשים מנשוא.
הפיל של דאלי |
1985,ניסיון של התחלה אז... Please be Gentle
הוא אורז מזוודה, לא מדבר, יוצא החוצה, הוא כבר הזמין מונית.
הוא שכח אותי! לאן הלכו 7 שנים, הוא לא לוקח אותי? ניסיתי
לקרוא לו, שיחזור אבל הוא לא שמע.
|
כל מילה קטנה מוסיפה. עד שמצטבר בתוכי גל ענק שבסוף מתפרץ
החוצה, ושוב, עליך. אז אתה נפגע עוד יותר אבל מנסה להראות לי
שהכל בסדר. איך הכל בסדר? אתה שוב מזכיר את המקרה.
|
עברו עוד יום או יומיים ואז נכנס מישהו לחדר, כשמסביבו הילה
לבנה בוהקת. "אלוהים?" שאלתי, עם פרצוף מופתע למדי. "מה את
מטומטמת? איזה אלוהים בראש שלך?! את באמת חושבת שיש לו זמן
לבוא ולדבר עם כל ילדה שנמאס לה לחיות?"
|
הכל מסתובב, אני רואה אנשים, דמויות, צבעים
וכלום.
שחור.
אני נופלת עמוק עמוק אל הכאב, אל הרחמים העצמיים- אל מעמקי
עצמי,
אל הכלום.
|
היא פקחה את עיניה ולראשונה בחייה ראתה עולם ורוד. איזה כיף
להיות אני, חשבה, והתחילה לקלף את העור.
|
So keep on pretending you have power and might
Follow your heroes that scream in the dark
|
אור לבן, בוהק, אולי זאת הדרך?
לעקוב אחרי האור, תמיד חשוב, לזכור לא לשכוח.
ופתאום הכל שחור, עדיין לא החליטו.
|
"איזה חלום בראש שלך?"
אבא אומר.
"אז חלמתי פעם, על מקום מושלם,
חיים מושלמים.
אני לא חולמת יותר בלילות."
|
"אבא, אוהבת אני אותך", היא אמרה.
עיניה עצומות, עכשיו היא שלווה...
|
והיא, היא המשיכה לחיות את חייה, אם אפשר לקרוא לזה כך.
המצב התדרדר ולפני חודש וחצי, עם האקדח של אבא היא מצאה מנוחה.
למה? הכל ביחד.
|
אומרים שהאדם נברא בצלם אלוהים. כשאלוהים ברא את האדם הוא חילק
את עצמו ונתן מעצמו, וכך נוצרה הנשמה. כל פעם שאדם נולד אלוהים
נותן עוד חלק וכשהאדם מת הנשמה חוזרת לאלוהים ומשלימה אותו
מחדש.
|
|
אני חולה
סכיזופרניה
בהכחשה, אבל
הייתי מעדיף
להשאר בעילום
שם. תודה.
ה' |
|