|
ילידת 1986, שרה, מנגנת, כותבת ומלחינה.
יש לי רעיון יפה אבל אני לא מצליחה לכתוב אותו כמו שצריך
ולמצוא לו סוף נורמלי
|
"תתפלאי, אבל זה לא רחוק מזה", הוא ענה לי. חשבתי שהוא סתם
מקשקש. עשיתי פרצוף. "הא?!" "אני עוזב ת'ביצפר. אני כבר אדבר
איתך על זה ביום ראשון או שני". שאלתי אותו למה והוא אמר שלא
טוב לו שם. "אוקיי..." החזרתי תשובה בהיסוס. משהו לא בסדר.
|
כולם נטשו אותי.
אני נטוש רשמית.
|
ישבנו, דיברנו, צחקנו.
אחר כך היא ישבה שם, על הדשא, בהתה בירח, מהופנטת.
חיבקתי אותה. היא לא זזה. פשוט ישבה שם, בוהה בירח ובשמיים
ובלמעלה.
|
כן.
אולי היה בי כעס אליך.
וכן,
אולי אתה בעצם עזבת אותי. עוד מזמן.
|
כן,
עכשיו יש בי דווקא די הרבה כעס אליך.
|
הגעתי למקום נורא מוזר,
קצת פחדתי, אך הבנתי שהייתי כאן כבר,
אז פגשתי איש חכם ולי הוא אמר -
להיות שמח וגם להיות עצוב, זה מותר.
|
קרן אור של שמש
מתמלאת בעשן מתפתל
כשאנשים עוברים על החוק
בפרדסים נטושים.
|
משום מה, יש לי משיכה נורא גדולה אליך.
אחרי הכל, אתה יכול ממש לעזור לי .
|
חל בי שינוי.
אני לא יודעת אם שמים לב.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אני נוסע.
נסיעות הן הנפש
של העולם הזה.
נסיעות נשארות
לעד.
הכל פשוט : צלע
הר ירוק ומצמיח
עצים ועשב,
ומולו צלע הר
צחיח ושרוף
שרב,
אני נוסע
ביניהם. הגיון
פשוט של צד
השמש
וצד הגשם. ברכה
וקללה, צדק ואי
צדק
אני נוסע
ביניהם. רוח
שמים ורוח
הארץ,
רוח נגדי ורוח
איתי. אהבה חמה
ואהבה קרה
כמו נדידת
ציפורים. סעי,
סעי מכונית.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
