[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








משה קליינשטיין
תמונה. צילם אבא בני.

http://www.rotemalenky.com/

אל היוצרים המוערכים על ידי רותם מלנקיאל היוצרים המעריכים את רותם מלנקי
נולד בירושלים ב- 1978, ראה תמונה. ילדות צמיגית
בפתח תקווה, מאז נוטה להתרחק משם. כתב בעיתונים
משהו, קול השפלה וסטיות של פינגווינים, והקים מגוון
עיתונים פירטיים ופנזינים בכל אשר הלך (פירתון,
ההוקץ, מהנעשה בקופסא, האויב מגאזין.. בטח היו עוד).
בבחירות סטייל בליך שהתקיימו בתיכון שלו ב-96' הריץ
את הקמפיין של מפלגת "מורשת אבות" של הרב בא גד ואף
העביר אותו את אחוז החסימה. אחר כך הצבא צעד על
קיבתו אבל הוא שרד שלוש שנים, במהלכן ארגן בבסיסו
הקרנה המונית של הסרט "עירום" בדיוק ב- 18.8.99, ומי
שלא יודע מה זה אומר שיראה ת'סרט היום.
פעם היה שמו בבמה משה קליינשטיין, אבל עיון מדוקדק
בתעודת הזהות גילה ששמו האמיתי הוא כלל כנ"ל. אז הוא
שינה אותו לכנ"ל. מלנקי באוקראינית זה קטנצ'יק.
ברוסית אומרים את זה מאלינקי.

היה מורה בתיכון. מורה ביסודי. מדריך צהרון. מדריך
נוער בסיכון. מדריך בבית סוהר (כלא דקל). מנהל תחנת
רדיו. עוזר אקדמי. עוזר מחקר. עוזר חבצלות.

בעל תואר ראשון בקולנוע ממכללת ספיר בשדרות. סרטו
הדוקומנטרי "קפיץ קפוץ" זכה בפסטיבל דרום 2006 בפרס
"החוויה הישראלית" מטעם "קשת". כעת עורך את סרטו
"איפה תלך איפה?" ובינתיים מתפרנס מבימוי קליפים,
ממוזיקה דרך מחול בואכה פרומו וכלה במשימות
מיוחדות.

לא מאמין ששפנים מעלים גירה אפילו שזה כתוב בתורה.
------------------------------------------------------------------------
פינת האקטואליה:
(ארכיון הפינה נמצא שם למטה ב"שירה")

והפעם, מחשבה:

בני ישראל תמיד התנהגו כמו בני אדם.
פעם כמו הבל, עכשיו כמו קין.
------------------------------------------------------------------------

יום בקלוואה לכולן!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היא קילחה אותי, והמים היו בכל הטמפרטורות ובכל מקום. ניסיתי
לפתוח עיניים אבל היא עמדה בעומק המשאית, וראיתי רק זרנוק מים
המגיח מהחשכה, באדום שלא נמאס לו לתעתע.

הכאבים החלו בעת ניחום האבלים שהשתתפתי בו ביום ראשון, בזמן
שחככתי בדעתי אם להזכיר לאותם אבלים את הפרשה המצערת שקרתה
למנוח בבריכת הדגים שבז'נבה.

כן אדוני, לא לאכול בשר. אם לא תאכל בשר המשחטות יהרגו פחות
בעלי חיים! ישראלי ממוצע אחראי להרג שנתי של מאות...

קונספירציה
המחשב- ששמו היה "חזי"- תוכנן להכיל את כל המידע והידע שנמצא
על פני כדור הארץ, להצליב בין כל פיסות המידע, השמות והמספרים,
וכך- לתקוות יוצריו- להצביע על קשרים בין גורמים שהאדם, בגלל
חוסר במעוף או בתשומת לב, לא הבחין בקשר ההדוק ביניהם.

סיפור בחרוזים
נחמיה עציצי קם בוקר אחד
ומצא שבציצי צץ משהו, נפחד

ג'ננה
בחדר מגורים צבאי, בבסיס סגור יושבים טופז, שקמית, סנה ופרץ
תודעה. הם יושבים מחויכים וחוככים בדעתם איך לעבוד על ניסן
הארוך.
"אולי נחביא לו את מברשת השיניים שלו? הוא תמיד מחפש אותה
בבוקר!" צוהל סנה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ואף על פי שאת לא- לא לא כל כך יפה, אחרייך אני רודף עם שוט
ומגרפה- כי עוד יש הרבה דברים שרציתי לעשות-
בעצם לעצמי, אך בשביל זה צריך בנות.

משביזות לשביזות
נאטם לי שריר הלב
מתקשח וכבר לא מלבלב
מר ובכלל לא מלבב

פרצופים שאת עושה שאף פעם לא עשית. יש בהם משהו טראגי-קומי.
מעולם לא היית כל כך מלאת הבעה.
מלצרית שרוקדת במבוכה כשני מטרים מהשולחן, רוצה ללכוד את
מבטינו שיאשר לה להתקרב.
אני בוכה וצוחק חליפות. עניבות של מבוכה יורדות מעיני. חפתים
של קירבה בשתי ידינו הקרו

אכזבה
איש לפני
לא ראה

נע ונד ברחובות לבד בעוד את עם בחור נחמד
והוא אלייך שולח יד ונצמד אלייך עד
שאוויר הלילה כבר קר וחד
ואת פוסקת בד או לא בד

אני כותב שירה במחשב
בתקווה שדרך חלונות יגיע אור
אבל יש לו ביקורת על שאני כותב
אפילו אחרי ששידרגתי דור

יש באוויר ריח של מלחמה
ושוב אני טלפוני,
תערובת זיעה ונרות נשמה
כי תעני אם לא תעני

את פרי גנו אכלת,
גם ת'חרצנים,
את נרגעת עם קצת מים
ומנגבת ת'פנים

הדגים שלו מביטים בך

ליד טרינידד, הרי קטפת סרפד,
בפאתי בומביי מיינת עלי תה,
מאוניות בפרו פרקת בשר קנגורו,
וברחובות נגסאקי ניקית גם קקי!
אז מה זו עצלות נפלה היא עליך?
לראיון עבודה שא חיש את רגליך!"

אפילו התאמנה ועכשיו
לא מבריאה יותר
פלאסיבו (זו תרופת שווא)
אני (זה זה שמוותר)

אם הייתה לי אגורה, על כל דבר במדינה,
שמרגיז אותי נורא, יכולתי לעבור לברצלונה

ואולי סוף סוף יגמרו המלחמות
ערבים מעונבים יחזרו לטאטא את הרחובות

כעס
היא
זו
ה

וחברים שלך שרים "זמן לאהבה!"
אבל חודש אחר כך "המפקד אני נשבע!"
ואולי בלי צבא לא נהיה פה בכלל,
אז "אללה ירחמו" כמו שאומרים במטכ"ל

זוגות זוגות

גיהנום
בצבא, ביום אל"ף תרבות
ביום גימ"ל נבוט
כל יום בבקו"ם שיבוט
ותמיד בעד ארצנו טוב

"הו לא, איש ראסטה אימתני", אמרה הנערה,
"ממה שאמצא חוששת אני, פחד כה נורא.
כבר הזדמן לי לחפוף פעם ראסטה ורבע,
היה זה, סוף כל סוף, הסיטאריסט של "שבע".

בזיתים שלי, שנקנו בשוק מחנה יהודה תוך סיכון
היה ג'וקיק קטון.
רק בתחתית הקופסה נתקלתי בו, לאחר שאכלתי בידי החשופות את שני
שלישה.
ג'וק זעיר, פסים חומים וצמד מחושים מדובלל מחומציות הסביבה.
כמה זוהמה אסף, כמה טינופת ייבא אל תוך זיתיי,
זאת לא אדע.

שואה
יותרמהר,מלהטביעפסנתר,יותרמהר,מקארללואיסדוהר

בואו כל אוכלי החרבות,
ג'ובניקים נקבות, הלומי קרבות ומשתמטי הישיבות,
כבר חידרו אותי, ניהרו אותי,

לא רוצה שתשלחי לי SMS מתנצל
ומזה תקבלי הנחה להופעה של אדון שוקו והצל
לא רוצה שמתנת היומולדת שלך תכנס דרך הקונוס
של מבצעי החג של מדרפאקינג ביי אנד בונוס

אמונה
סכנה לציבור אתה יהוה'
אלוהים מלך הפועים
אשר קידשנו (משמע אנו קדושים)
וציוונו על כל מיני קשקושים

למזלי הצלחתי להבריח
עראק בשששרה שלושים
ממש מתחת לאפם המריח
של המוכסים הקשים.
אז כמו שהמליצו אילתים
שחרשו כבר את קו ברלב,
ניגשתי אליו חובק ת'בקבוק
וחייכתי מעומק הלב.

אזקת אותי וקשרת את עיניי
גם מרחת עליי ממרח ווג'ימייט
על גופך לבשת רק סרבל של בנאי
כל סקוטי יגיד עכשיו !SHITE

אלוהים
חבל שזה צריך להגמר כך

ובביטוח לאומי הקומה רוגשת
הסבתות שלנו מחכות לגשת
עומדות בתור כדי לצבור
ת'רחמים של משרד העו"ר

רגלי!, תן יד!, כבוד לחזור בארון
שחק במת לכבוד אריק ולילי שרון
קישטה, ארצה, בסוף תקבל רב"ט
רק אל תפריע לשחק בך שחמט

שכול
הארץ והשמיים, אלוקים בסינג'ר,
וחושך על פני צלקת.

היד סגורה כעת כאגרוף, ואין לדעת אם העלה
חרק או חרס בידו

דזזט דזזט, נשמע קול מחדר המיון,
והטווווו הופך לבליפ בליפ, והבכי הופך לצהלות שמחה,


לרשימת יצירות התסריט החדשות
- בא לך להזדיין?
- לא, בקי, לא בא לי.
- לי דווקא ממש בא איזה זיון עכשיו.
- לא מתאים לך לדבר ככה.
- פעם ביקשת ממני לדבר ככה.
- טוב פעם הייתי במצב רוח קצת אחר, בסדר?
- לא, עכשיו אתה במצב רוח אחר. אז היית במצב רוח.

רפי
(מניח את הדפים מידיו. לוחש) למה לך לעשן עכשיו?

בקי
למה אתה מציק? תביא ת'כתומה!

רפי
(מחביא את הכתומה) נראה לי שעישנת מספיק בחודשים האחרונים.

בקי
מה? אתה מאשים אותי שעישנתי? (פאוזה) רפיק!

רפי
לא לקרוא לי ככה!

מערכון
ליפתן: שלום לך. אה, קודם כל הייתי רוצה להביע את השתתפותי
ה.., אה, עמוקה בצערך ובצער משפחתך הענפה.
חגית: כן.
ליפתן: אוקיי, אז בואי וספרי לנו ולמאזינים מה קרה באותו יום
שלישי נורא, אם אפשר להביע בכך בכלל את גודל האסון שפקד אתכם.
חגית: טוב, אז ביום של

עמוס:
(צועק) שיט! חתיכת אידיוט!
אורית (מתעוררת מצעקותיו):
מה קרה? (תולשת לו אזניה מהאוזן) מה אתה צועק?!
עמוס (מגלה שהאוזנייה נשלפה מאזנו):
מה את עושה?
אורית:
אתה אולי לא שומע את עצמך, אבל שומעים אותך בכל הבית!

קוקי: חתן. טוב'לה: כלה. רב: רבי. בר-בי: רב. קהל: רב נאסף
במקום.

קוקי (בלחש): אמרתי לך שצריך להתחתן בקפריסין. איפה הוא?!
טוב'לה: קוקי אנחנו כבר בחופה, אז אל תהרוס. אני אומרת לך שכבר
יגיע הדוס!

מאיה
שו מפעל? אתה גנוב?
דורון
מפעל לתרופות. פוטרת כי גנבת משם תרופות לאחיך החולה...
אריה
מגביר את הקצב
מאיה
לא אמרת שהוא כבר מת?


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
דלת נפתחת.
ירדנה, בת 30, כולה חיוכים, נכנסת ובידה 2 כוסות מעלות אדים.
היא מניחה כוס אחת, עמוסה עד להתפזר קפה שחור מהביל וטוב,
בחיקו של יהודה. יהודה מצטמרר ומוציא בהחבא את המסטיק מפיו
ומדביקו אחרי אזנו.
ירדנה מסתובבת, מנפנפת בעכוזה,


לרשימת יצירות המסה החדשות
הו זין אוניברסלי! תודה מלב הקרב על העוקץ יורה הדבש שנתת לנו,
כמה אחריות כמה אלימות כמה עצבים, שני שליש ירדו עם העורלה אבל
נפצה עם איזה ג'נוסייד קטן. מי אמר קטן?


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צבע
אל היצירה
צולם באקווריום סידני, אוסטרליה, נובמבר 2000.
ניקון F50, סרט פוג'י 200, צמצם 5.6, זמן חשיפה 1/45 שניה.

חשיפה כפולה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אלקטרוני


אלקטרוני



לרשימת יצירות ההקראה החדשות
תכנית רדיו

"בא לבקר", פינת הביקורת שלי בתכנית הבוקר של רדיו קול הנגב.

תכנית רדיו


תכנית רדיו

"בא לבקר", פינת הביקורת שלי בתכנית הבוקר של רדיו קול הנגב.

תכנית רדיו


תכנית רדיו

בשעה שמונה ורבע בבוקר, באוגוסט 1945, הרג טרומן ופצע 150,000
יפנים.




אל הארכיון האישי (65 יצירות מאורכבות)
אפוקליפסה, לפני
חמש דקות


תרומה לבמה





יוצר מס' 3489. בבמה מאז 10/6/01 6:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרותם מלנקי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה