|
 
לפציפיסט אין גבול שמאחוריו אויב. מאחורי מה שמכונה
"גבול" יש בן-אדם כמוני וכמוך.
אהר'לה שכטר
היא דווקא לא התגייסה.
לאחר שעה, אולי היה זה חודש, זלגה דמעה ראשונה.
|
שוב תצווח מילים גבוהות על מנת לפרוק מנת תסכול והפעם לא תפנה
למוסיקה שלו כי היא כבר לא ממש עוזרת. היא תשב ותקטר ותעלה
לכולם על העצבים אבל הם אוהבים אותה אז הם יסלחו לה מחר.
|
הגשם בחוץ קורץ לי, צוחק על אתמול, שהיה עוד חם וקיצי, למרות
שכבר אוקטובר.
|
אפופי עשן ואלכוהול 4% הם יושבים, מדברים בטון נון
קונפורמיסטי, חולקים חוויות מצוצות מאצבע ספוגת לק שחור וכתמי
נובלס.
|
את ערך החיים תשמרו לשוודים, כאן אסור. כאן לא קוטפים פרחים כי
כמעט ואין. כאן קוטפים ילדים כי עוד יש.
|
הצתתי סיגריה, כדי להחליף את הטעם הנורא שהתפשט לי בפה, בטעם
שונה, לאו דווקא טוב יותר. רק מי שעישן סיגריה ביום חמסין,
יודע לאיזו כהות חושים יש להניח שתיגרר.
|
עצמתי עיניים, וכמו הזורמים-הזורמים האלו הרגשתי שאני מתחברת
לאמא אדמה או משו. האמת היא שהתחת שלי התחבר לאבנים, אבל אף
פעם אל תהיו קטנוניים בעת שקיעה. זה יעצור את הגדילה, ואללה
יודע שלגדול רק יעזור לי.
|
גם בני אדם היא כבר לא מרשימה. זה התחיל מבובות שפיהקו עת קרבה
אליהן. המשיך עם החתולה שהפנתה מבט.
|
שינוי חברתי עגום עטוף במעטה החשיבות העצמית של גיל הנעורים
מדרבן אותי להמשיך, ועל כן אלך לישון.
|
היו כאלו שהתרגלו לנוכחותה, למבטה הריק עת בהתה בו, לא יודעים
כמה רצתה לדעת אם אולי מדי פעם, אולי מדי פעם עיניו פוגשות את
עיניה והוא מחייך.
|
הוא לבש חולצת רשת סגולה, ועם כל מילה שאמר היא חשה עצמה
מסתבכת בין החוטים. לסוף קם ובחיוך נפרד ממנה. "נתראה בפנים?"
הוא שאל ולא המתין לתשובה.
|
זוגות מנגנים את שיר אהבתם מכל פינה, והיא מתכחשת. מאזינה
לצליל אוושת הגלים כמו לא היה צליל אחר.
|
שבועיים לפני אתה מודיע לי שזה סופי. רק עכשיו באמת החלטת.
באמת.
|
אם הייתה עומדת מהצד, ודאי הייתה צועקת על הנערה שמולה לקום על
רגליה ולהפסיק לרחם על עצמה. הייתה מספרת לה כמה מינורי הוא
כאב נעורים, כמה בר חלוף הוא.
|
הוא קרא ספרים, הקשיב לשירים, שמע אנשים חכמים ממנו מדברים
וטוחנים את מהות קיומנו עד דק, ונשאר תקוע באי הידיעה.
|
אלומות של אור
מסייעות לי לפלס את דרכי בעלטה הזו
והאור הזה
האם ניתן להסתמך על כך שיהיה שם לנצח?
|
עצוב להתעורר בוקר אחד
ולגלות שלעולם לא תדע.
|
ילדי, הגיעה שעתך להיות גיבור
חייך! כמה יפה אתה במדיך, כמה יפה.
|
מתיישב ועוצם את עיניו
קולות חייו
ובסידורם המוקפד
התעז?
|
על זעקות שלא זעקתי
על גבולות שלא שמתי
על יללות שהחנקתי
|
תמימות של ילדות, בלאי הזקנה
קח אותי עמך
|
כשהייתי קטנה
אמא שאלה
מה תרצי להיות - כשתהיי גדולה?
|
לקק, נקה, ומות מסופק
נעליי מבריקות.
|
היא הרי אדם קטן, ואנשים קטנים לא יודעים. אם הם היו יודעים,
הם היו נוטלים את חייהם, אם כי אנשים קטנים לא נוטלים
|
חוויתי אותך כמה שאפשרת לי, והיום אני מקבלת אותך בטפטוף
חיוני,
כמו באינפוזיה ששומרת חולה במצב סביר.
|
בתור ילדה בת חמש תמיד ניצחתי במחבואים.
אתם מבינים, אני נשארתי תקועה בשלב האגוצנטרי במשך זמן רב, גם
היום יש לי נסיגות לשלב ההוא מדי פעם.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
