|
ילידת 87, ערב פסח.
והרבה דברים גורמים לי לחייך..
לראות איך זקן מזדקן בחיבת האהבה
לראות בעיני המנצחים את אור הגאווה
לראות איך ילד מגלה עולם
לראות את השמחה מתפשטת על כולם
לראות לידה של אישה נוטפת דמעות של אושר,
להכיר בנאדם עם המון יושר .
לראות איך החברה שלי לעולם איתי,
לדעת שעוד מישהו מכיר כמוני את עצמי .
לראות כי תמיד יהיה לי למי לפנות ,
להרגיש את הכתף שעליה אוכל לבכות .
לגרום לאיש עצוב לחייך שוב ,
ללחוץ יד למישהו מאוד מאוד חשוב .
לנשק ידו של ההוא שטרם מת ,
להבין שממוות אצליח להתעשת .
לראות סרט עצוב שנגמר בחתונה סוחטת דמעות ,
לצאת מהסרט עם החבר שלובי זרועות .
לדעת כי הוא לעולם לא ישבור לך את הלב -
להרגיש איך בלב שלי הוא מסתובב .
להרגיש את החיבוק האמהי כשקצת כואב ,
לדעת שאבא תמיד תמיד אוהב .
"..מתוך קריאת המאמרים הבנתי. אבא שלי חולה סרטן.
הימים הראשונים עברו עליי כנצח, כל יום שחזרת מהעבודה לא
פספסתי אותך, פחדתי שאולי זה היום האחרון שאני אראה אותך.
אח"כ נתנו לך חודשיים לחיות, ואותי לא יידעו בזה, גיליתי לבד.
אבל אתה, האבא האמיץ שלי, עברת את
|
"תראי ענבל, זה הגיוני וטבעי שתפחדי לפתוח במערכת יחסים רצינית
עם נדב בגלל שאתם ידידים כה טובים, אך מצד שני, חשבי על כך -
מה יקרה אם עוד כמה שנים נדב פשוט יעלם ואת תביני שהוא היה
אהבת חייך שפשוט התפוררה לך בידיים? תראי מתוקה, בכל אהבה יש
סיכון - השאלה היא א
|
בובי, אני לא יודעת אם אני עדיין אוהבת, אני לא יודעת אם אי
פעם אהבתי, אני לא יודעת אם זו סתם אובססיה או זיכרון שהמוח
והלב לא מוכנים למחוק. אבל אני כן יודעת, אני כן יודעת שלא
יעבור יום אחד בחיי ולא אזכר בך.
|
אני לא הולכת לרשום לך מכתב סוחט דמעות או מכתב שיגרום לי
לערער על ההחלטה הכל כך חשובה הזו שאני הולכת לעשות... אני
רושמת לך כדי שתבין שזהו, זה נגמר, ואולי גם לתמיד.
|
"והכי הורג אותי חייל שלי, זה שאתה לא שלי ואולי לעולם גם לא
תהיה שלי, אבל אני? אני תמיד אהיה שלך, אני תמיד אהיה שם
בשבילך, בשביל שתקבל אותי ברגע שרק תוכל.."
|
זהו יומן יקר, הירח עלה והכוכבים מנצנצים,
אני בטוחה שדוד דני וחבריו מלמעלה עליי שומרים.
לילה טוב וחלומות נעימים.
|
"ילד יפה שלי, אני פורשת מהמשחק. אני שולחת לך מפה נשיקה
שמאחוריה מסתתר עולם ענק של תודה והוקרה, על זה שעזרת לי לראות
את עצמי באור שונה, על זה שלימדת אותי לא לוותר על חלומות, על
זה שגרמת לי לחייך גם בימים קשים, כמו היום למשל. כן נשמה יפה
שלי, אני מחייכת..."
|
ואני אוהבת אותך אח יקר, אח שמעולם לא היה לי.
וחלמתי אפילו שאני נוכחת בטקס סיום שלך, ואתה, מושלם שכמותך,
מלא כשרונות לקחת חלק בכל ההצגה ואפילו לקחת תעודת הצטיינות.
ואחרי המופע הכל כך מרשים שלך תצא עם חברים לסיבוב רונדו ואני
אתגאה בכל החברים שלי, שזה הוא,
|
"לעולם לא יצא לי להודות לך על קיומך בעולם הזה,
לעולם לא הצלחתי לגרום לך להרגיש בטוחה ואהובה.
את תמיד שם בשבילי, כשהייתי כואבת, כשהייתי צריכה אותך.
גם ברגעים הקשים - את תמיד עוברת איתי את הדרך החשוכה ומראה לי
את האור המבצבץ שבקצה המנהרה ..."
|
".. היא נפלה ליד הטרור, הטרור שכמעט שבר אותה, הטרור שכמעט
הרס אותה, הטרור שכמעט הכניע אותה... "
|
"... אני לא רעה לילך !! אני לא...
אני מתבגרת... אני יודעת שזה מהר מידי, אבל המציאות שלי מכריחה
אותי..
היא מכריחה אותי לנהוג לפי הכללים שלה, אני גם לא רציתי.
רציתי להישאר הילדה של אמא ואבא.. גם אני רוצה לחזור להיות
התינוקת שלכם... "
|
"סבתא, אני כל כך אוהבת אותך. לא עברה שעה משמסרת נפשך למרום
וכבר הנני מרגישה בחסרונך.
סבתא שלי, אני מבקשת ממך סליחה על כך שלא אהיה נוכחת במסע
האחרון שלך, סליחה סבתא, אני פשוט מעדיפה לזכור אותך בדיוק כפי
שעזבתי אותך בפעם האחרונה, מאושרת ושמחה - כאילו שום ד
|
.."אני אוהבת אותך כי אתה עושה לי כל כך טוב
אני אוהבת אותך כי רק עליך אני לא מפסיקה לחשוב.."
|
ידיך משכו אותי אליך במלוא העוצמה,
"לאף אחת את לא דומה..."
|
.."היא היתה עוד אחת מאותן נערות,
יפה, בעלת עיניים גדולות ושחורות.."
|
"... הגוף לא מפסיק לרעוד
הוא פשוט רוצה עוד ועוד.
מזרקים מפוצצים בהרואין,
כל אחד מהם נותן לו להרגיש בן-חורין... "
|
".. כולם לבושים לבן ובכל זאת אדומים,
דמם של הפצועים מתרוצץ בין כל החוגגים.
כל כך כואב לי, אני רוצה לבכות
זה כל כך עצוב, אילו מראות !!!.."
|
פרצופים יפים עם חיוכים מזויפים,
לכלא נזרקים גם אם מפשע הם חפים.
אין צדק בעולם, אין אהבה.
עוד מבט מנוכר, אבדה האמונה.
|
ימים רבים חלפו מאותו היום הנורא,
כל לילה מחדש אני שוכבת ותוהה...
|
לבסוף, לאחר שתיקה ארוכה ובוכייה,
היא התנתקה מהלב שאליו היתה שבוייה
|
"ומה אתה היית עושה?"
שאלה מישהי ששמרה על מחנה האילמים
"הייתי משחרר אותם" הוא ענה
"אבל זה רק אני, ואני מדבר רק מהרגש.."
|
מה יש בה בעצם,
שגרמה לכולנו ליצור תור
תור שלם של ציפייה
תור שלם של המתנה
ללא נודע
|
וזה מצחיק... כשאתה צריך פתאום לגדל מישהו שגידל אותך במשך
שנים, שהיית בטוח בין זרועותיו, שהיית יודע שהוא זה שיציל
אותך. ועכשיו, הוא זה שנתמך.
|
אין לך מושג כמה טוב את עושה לי על הלב כשאני קוראת את התגובות
שלך, אני פשוט מסמיקה.
זה מדהים מה שאת עושה לי. אני מקווה שיום יבוא ותרשי ממני את
הכשרון הזה שאף לא לרגע מתביישת בו אני, ותטמני אותו אי שם
בתוך לבך.
|
אני לא מכירה אותך עדי, אבל הסיפור שלך סוחף אותי, סוחף אותי
לכמה שנים אחורנית כשרון ארד היה בכותרות.
אני פחדתי שאולי, גם אתה, לא תחזור וכל שנה נציין לך יום ונעיף
בלונים, שאולי אם במקרה אתה תהיה למעלה, תתפוס אותם ותעשה לך
חגיגה עם כל השבויים שלנו, שקרוביהם
|
המון דברים גורמים לי לחייך...
|
"למה את בוכה, ילדה? משהו כואב לך? למה את לא מדברת? למה אף
אחד לא יודע מה עובר לך בראש? למה את שותקת?.."
|
"..ובמצב שכזה אתה פשוט אוהב להיות עצוב,
וכל הגוף שלך מתחיל להיות ממש כאוב.
וזה לא כאב פיזי שנגרם לאחר מכות..
זה כאב שפשוט נותן לך תחושה גדולה לבכות.
לבכות על זה שאתה מרגיש שונה מכולם..
אבל בעצם אתה הילד הכי חזק בעולם.."
|
|
|
אחד התעלולים
הנוראים ביותר
שאי פעם נהגו
בידי אדם, זה
שבחורה תדבר עם
גבר, בעוד "ידיד
טוב שלה" ילטף
לו את התחת,
כשאותו בחור
יגלה את
התרמית...
צרצר. |
|
