|
רותם.
כמו בימים טובים שהשמש זורחת
ככה אני פורחת.
יום יום שעובר ומנסה להפיל
מחזק ולא מכשיל.
אם תנסה לשים לי רגל פתאום
לך לעולם אזכור.
אם תנסה להושיט יד
אתן שתיים
ואיתך אצעד.
אני רותם
צעירונת של ממש.
:]
רוצה לזכור את מה ששכחתי
ולא לחזור על דברים שהפנמתי
רוצה לחלום על דברים שהחמצתי
ולא לפספס את הרגעים שאהבתי
רוצה...
אך לא יכולה.
|
ניסיתי לחבר
וליצור שלמות
שני אנשים
בלי אותה האישיות
|
איך זה תמיד נגמר באמצע הדרך
תמיד כשכ"כ טוב מעמידים אותנו במבחן.
זה יכול להיות אדם אוהב
שישבור לנו פתאום את הלב
|
מנסה להשיג דברים
שאין באפשרותי לקחת
ולהגיע אל ארץ נידחת
שם אשכב לי בנחת
ללא שום צרה כאבן על הלב
ואשכח לרגע מהכאב
עד שאביט מעלה
אזכר בחלום
שבקרוב לא יהיה למציאות.
|
רק לבכות ולבכות
ולמחות לך פעם אחר פעם את הדמעות
להגיד שיהיה בסדר
הזמן יעבור
|
מנסה לעוף
להתעלם
לשכוח להעלם
|
אולי החורף ישנה את הרגשותיי
אשר מקררות לי מאוד את הלב
כי הסתיו רק גרם לגופי לזנוח כשלכת
ובי נשאר המון כאב.
|
אחד מהם
היה ונעלם
בין רגע
כמו העולם.
אחד מהם
עוד צעיר בנפשו
כבן 20
היה מוחו.
|
חוסר פרופורציות
ורצון להגשים דברים הזויים
שאם הם יקרו
הכל יכול לקרות.
|
כאב ושמחה מתנגשים פתאום
בום.
|
רגעים רגילים שהופכים לאובססיה
שוברים לי חזק את הלב
|
בראשית דרכי
הבטתי סביבי
אומללה חדשנית
|
ים של קושי
בעצב של דמעות
שלולית של כאב
על הר של חלומות.
|
מפחדת לקחת צעד וליפול
לסובב את הראש ולהיתקל במכשול.
מפחדת לרצות את מה שאי אפשר
מפחדת פשוט מכל דבר.
|
כעת מתבצע ארגון בלבי
נוצר מהמחשבה של עומס וצביטות רבות
שמקורן לא ידוע.
|
חיינו תלויים בנו
כי אם לא בנו, אז במי
שמרו על חייכם
על אוהבכם
ועל תקוותכם.
|
דקירה ועוד דקירה
ומתפשט הכאב
לחץ שגובר
ולא עובר.
|
רבנו ולא נזכרתי
נשברתי, מעדתי
אמרת לי: "שיהיה"
מה שהיה לא משנה
|
חבל שהכל קשה
או שהוא בעצם
יותר מדי קל.
המחשבות המציפות
מטביעות.
|
חמקת מידי
כעלה בסערה
רצתי אחריך
כמו ילדה קטנה.
|
מעניין מה יגידו עליי
כשאני אמות
ואם בכלל.
כשמש בזריחה
או כיום של סערה.
|
רוצה לזכור את מה ששכחתי
ולא לחזור על דברים שהפנמתי
|
אם רק הייתה לי האפשרות
לפתח דבר שכעת אין באפשרותי
כשרון או דבר אמנותי
במהרה ללא היסוס
ללא חשיבה
הייתי את הכישרונות אליי משיבה.
|
קניתי פרח וסלסלת פירות
וביחד חשנו את כל הסערות.
ביד אחת הוספתי עגבנייה
וברגע הכל היה נראה כמו בדיחה.
|
אנשים החלו לצעוד
עם חיוך מאושר
הבינו שגם להם
אפשר לשנות את העבר.
|
האם שפתייך טובות כשפתיי?
חיבוקייך מגשימים את חלומותיי
נפגש בשמש או בליל
אשאר פה לבדי ליילל
|
מכשולים שעומדים באמצע הדרך
הקושי אליי נגלה
איני יודעת איך להגיב
זו כבר בעיה.
|
תם עידן הקמח
היום פוסחים
על ביתנו
|
מנסה לראות,
מציאות אחרת.
בניסיון לשקף
דעות מנוגדות
ההבנה
של עמדות שונות
עמוק בליבי
לא מספקות.
|
החץ שפגע בציפור
והשאיר אותה מאחור
פגע גם בנשר
והשאירו נוטף דם
על הגשר.
|
כשנדמה לי
שחלומותיי
כה רחוקים
שוקעת אני
בהרהורים
|
מה אכפת לאדם לרוץ לו לשם
מה אם אכפת לו אם שם ירוץ לו עוד אדם
מה אכפת לראשון אם יפול השני
הוא ימשיך בדרכו כמו תמהוני.
|
אין צדק בעולם
זו עובדה
אתה נופל
ולא קם בחזרה.
|
בין צלילי התרועה
מסתתרת מנגינה ידועה
בדרך אל
פרחי הלב
|
מנסה להכחיש
שזה לא יקרה.
אתה לא מי
שייעדתי לעצמי.
|
למה קשה לומר דבר
בלי להתווכח עם אחר
למה קשה לספר סיפור
בלי לפרש לחבר
|
אדומה כמו עגבנייה
לפעמים עגלגלה.
כך הרגשתי כשהייתי רעבה.
|
ראיתי תפוח ושלוש בננות בתוך הקערה
ומיד חשבתי לקחת אותן בתור דימויים להתחלה
לתאר באמצעותם את הרגשותיי
ברגעים כה נסערים בחיי
|
למרות שאהבתי אותך
אהבה חזקה מאוד
האהבה הראשונה שלי.
אהבת נעוריי.
|
הכול מתגלגל
ונוצרים דברים חדשים
אבל על מה שעבר
יהיה קשה לוותר.
|
|
|
חמישה חודשים
כתבנו את כל
הפרק הראשון.
בהתחלה חשבנו
שיברא את העולם
בשנה, אבל הגענו
רק לאיזה חצי
מסוגי הצמחים,
ועוד לא התחלנו
עם בעלי חיים -
והיינו רק
באפריל. בסוף
קיצרנו את הכל
לשבוע ועיגלנו
פינות.
הקופירייטר של
אלוהים על
הקמפיין הראשון
של המשרד בראיון
חושפני למגזין
במה |
|
