|
הכותבת לדפים
כנראה שאף בן אדם לא עובר חיים קלים,
אך כאשר בן אדם עצוב לו חייו של האחר נראים יפים.
מאז שאחי נפטר, נשאר אור שחור של עצב על ליבי
ובחיי,
והדרך היחידה שמעכלת על כאבי היא לכתוב שירים לזכר
אחי, ושירים שיעשו לי קצת טוב על הלב.
עומר- אני מקווה שטוב לך שם למעלה
כל השירים מוקדשים לעומר פרג'ון ז"ל אשר נפטר ממחלת
הסרטן בגיל בר מצווה.
רותם
ואז היה שקט. אף אחד לא שמע, אף אחד לא ראה, השמיים היו שחורים
ואפילו העננים נעלמו. רק קולה של הילדה ההיא, בת ה-14, נשמע
מתוך המכונית: "תעזוב אותי, אל תיגע בי, איה, אתה מכאיב
לי...".
והוא המשיך בשלו, נגע לא נגע, החטיף לא החטיף. היה חושך חזק,
אלוהים אפילו
|
כן, זה קרה- בקיץ של שנה שעברה.
באותו הבוקר השמש חייכה חיוך של מיליון דולר, אותן הציפורים
שעמדו על העץ לא הפסיקו לזמר, המכוניות לא נעצרו, האנשים עבדו
והילדים היו בחופש.
|
לפעמים זה חיוך, לפעמים זה דמעה
|
איך האמנתי למילים שלך,
איך אהבתי את הנשיקות שלך,
איך נתתי לליבי להתאהב,
איך עשית לי פצע עמוק בתוך הלב.
|
איך הזמן עובר ואני פה כואבת את מותך
איך הזמן עובר ואני מתגעגעת לחיוך שלך,
איך הזמן עובר והכל פה לא מסתדר
|
בוני....
עומר בון,
כך קראה לך אחותך
|
היום,
שלושה חדשים אחרי...
|
השיר שלנו עדיין נמצא במקום טוב בלב,
כי באותו שיר לחשת לי עד כמה אתה אוהב.
|
חיינו בחלום שתשאר איתנו לנצח,
אך החלום נגוז אחרי 13 שנה...
|
אני לא מאמינה,
שהגרוע מכל קרה
|
כבר כמעט שנה שאתה לא איתי
כבר כמעט שנה שאתה לא ישן בחדר לידי...
|
למעלה בשמיים יושב איזה כוכב הוא מביט בי ובוכה כי הוא
כוכב שאבד,
השמיים לידו והעננים בוכים מנסים לנחמו
|
ואז ככה פתאום נעלמת לי מהחיים
לא השארת זיכרון רק ארון מלא בגדים
|
אני עדיין לא מאמינה שעזבת את העולם,
הותרת עם שבר בלב את כולם
|
לפעמים אנחנו שניים,
לפעמים אני לבד,
לפעמים יש דמעות בעניים,
|
אהבה מהי?
כשגבר ואישה אוהבים,
אבל איך זה שאני אוהבת אותך ואתה אי שם... במרחקים?
או שאני מרגישה כבר חצי שנה שאני נמצאת בעננים
|
אז פעם הבאה לפניי שאתם נושאים תפילה..
|
ילד!?
מה בסך הכל הוא ביקש ממך אלוהים?
|
מציאות אבודה,
כאב שלא עובר...
|
כל לילה כשאני נזכרת בך,
אני רואה אותך, אני מרגישה אותך
|
מתנה,
מתנה קיבלתי ממך אלוהים....
|
סרטן!!!
בבקשה תלך מכאן,
לא רוצים אותך אצלנו,
אפילו במרחק של שעות מביתנו...
|
אז הגיעה לה עונה חדשה
ואתה עדיין לא חוזר,
האביב כבר בפתח,
הציפורים מצייצות
|
נפגשתם,
במקרה בטיול לאורלנדו.
|
כשהייתי קטן הייתי בטוח שפרחים יש רק על צד הדרך...
|
אני יושבת ועליך חושבת,
כל כך מתגעגעת,
כל כך בך רוצה לגעת,
שתאהב אותי מכל הלב
ותגיד שרק אותי אתה אוהב.
|
ומאז אותו הרגע בו לקחו אותך ממני,
בו אמרו כי תשאר רק בליבי ובזכרונות,
אני חיה במציאות כה אבודה וכואבת,
במציאות בו עלייך אני רק חושבת.
|
בן,
זוכרת את היום הנורא,
שנלקחת מאתנו בצורה מחרידה
|
הופעת מולי בחלום, חייכת - כאילו המציאות מול עיניי.
|
מי הוא אותו בורא עולם, שאומרים שאנחנו עם סגולתו?
שקיבלנו את אדמתנו בגלל אהבתו,
שאנחנו כך אומרים - ילדיו... אז איפה הוא נמצא עכשיו?
|
הקול שאמר כל כך הרבה,
הקול שדיבר רבות על החיים,
ולעולם לא דיבר על המוות,
הקול שהיה שואל אם הוא יכול לבוא לישון לידי...
|
ואז פתאום הוציאו אותך עטוף,
כולם עמדו סביבך, עצובים עם דמעות,
ואני קפאתי במקומי צעקתי לאלוהים
שפתאום תקום לפניי שיהיה כבר מאוחר...
|
ושוב, נפגשת אני בדמותך,
מביטה שוב אל פנייך...
כל כך הרבה דמעות זולגות כי אני לא מעכלת את לכתך.
|
ג'ינג'י שלי, ילד יפה שלי.
היצור שכל כך אהבתי - איננו...
|
כמו שבאת אליי ונגעת בנקודה הכי רגישה בחיי...
|
מאז ליל אמש,
הריח שלך נדבק לי בבגדים...
הטעם של שפתייך עוד נשאר על השפה העליונה
|
מישהו למעלה???
האם אתה קיים???
|
אז ככה,
חשבת שתוכל להכנס ללבי ולברוח?
|
מישהו נמצא כאן בחדר לידי...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
I dont mind
I don't care
cause i'm
married to
a millioner
and if he will
die
i won't cry
i'll just find
me another guy
אנטיתזה לשירי
הבמה העמוקים. |
|
