|
"הדרך הזאת,רק אדם אחד יהלך בה,ואולי יבוא איתו
ידיד.כי מעשים של אמת נעשים רק במקום שבין אדם
ועצמו, ולעיתים רחוקות בין שניים.."
דוד גרוסמן/חיוך הגדי
בראשונה טרק חלש מדי מתרגל שקט, ממיר תנועותיו מחדות לעגולות
עגולות. רותם אומרת שקר .קצות אצבעותיה קפואות .הרגליים גם.
בנעליים עם פלטפורמה ענקית שלא מחממות אותה,היא תמיד צוחקת על
זה שהיא צריכה הגבהה כדי לגעת עוד קצת בשמיים.
|
אולי תגמר השיחה עוד דקה ,אולי שווה לחכות, ואז תוכל לצאת
ולחזור אל חייה שנראו פתאום מאושרים כל כך, אל הלקוחות הנובחים
דברי שטנה על התשלומים המופקעים של חברת פלא-פון ולא מבינים
איך קפץ הסכום כל כך לשמיים,אל אבא ואמא שמחכים לה בבית עם
ארוחת ערב אפילו שהיא כב
|
Me, I go to extremes
Usually just to feel the edge of my soul, so lucky.
What is an edge anyway?
|
אם כל הזמן יהיה ברק אני אתחשמלחלילה.
זה בא בעונות.בתקופות .בגשמים סוערים.
|
ואותו רצון מאז ,המוכר,
לבעוט
לבעוט בהכל
לא להכיר בדבר
לא להכיר בכלום.
לפצח את כל קופות החסכון
לפרוץ את ל המחסומים
להגיד את המילים
שאחריהן כבר כלום לא
יהיה אותו דבר
|
כל הצלילים יוצרים מנגינה
בלתי נשמעת
לאוזן בלתי מזויינת
בכלי. בו צליל נצחי ריק
מלהכיל דבר.
|
אוכל אז
להנשא לו לצו ולהסתכל לו בעינים, בטקס סודי
שרק אני יודעת את כוחו.
|
מי הוא העושה זאת בעוד
גופך מדמם נשמתך רוצה
עוד מי אני
|
מבין ירחיי כותבת
אני לך בנסיעה באיילון
איך אומר
נדמה כי מאזור הקיבה והכוס
יש ערוץ מקשר כמו ביני
ובינך
|
ממלמל מילים לא ברורות אזני כבדות
ברור זה לא בכלל, איזה מילים רצית להגיד איזה רצית להכחיד
מליבי
אשר אינו ורבלי כלל
|
אצה לי הדרך לאשקלון בתוך הראש כמו בעיה.אם כי ידעתי שעוד יבוא
יום והופ אצטרך לנסוע לשם .זה יהיה בהתראה קצרה ,יכול להיות
שבאמצע הלילה,מסטולה ,תחת לחץ כבד,התחלתי לברר פרטים על הנסיעה
. אני יודעת עד תל אביב .או לכל היותר איפה שאיילון נגמר שאת
הפרט הזה ,שאייל
|
בהגמוניה המוחלטת של העצלות אני שוכבת בערסל בקצהו הדרומי החם
והיבש של אפריקה כף התקוה (הטובה ?) . בין שני דקלים המגדלים
בננות של ענקים,לועסת בננה אחת ענקית אני חושבת על השינוי
שעשיתי בגישה. יצאתי גדולה.תשמעו , יצאתי גדולה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בחיי אלוהים
בספר התורה.
אחד שנשבע. |
|
