|
feel.
"אתה מפחד ממני"? שמעתי את עצמי שואל.
אז הוא קם ונעמד מולי. הוא היה ממש בגובה שלי, שיער כהה וארוך
במקצת, עיניים ירוקות, שגם בחושך ששרר שם אפשר היה לראות איך
הן בורקות.
|
אותו בוקר היה שונה. מזג האוויר היה צהוב להחליא, אביך, אטום
וכל מה שבני שנא בקיץ. עוד חודש יגיע פסח וכבר מעכשיו היא
מתחילה לדבר על מתנות וקניות ואת מי הם יזמינו ואולי הם ילכו
להורים שלה ואולי לשלו ואולי ואולי ואולי.
|
הסתכלתי על שירה, עדיין לבושה בבגד הים האדום המזעזע שלה,
עיניה הירוקות והיפות מלאות דמעות וסביב אחת מהן התחיל
להתמלאות עיגול כחול ומכוער.
|
אתה יודע שזה יקרה. הרי זה קורה לכל אחד, מתישהו. אתה יושב
וקורא על זה בספרים, רואה על זה סרטים סוחטי דמעות, ואז יום
אחד זה קורה גם לך.
|
היום, כשאמא נזכרת בזה, היא בדרך כלל יושבת ליד השולחן במטבח,
כוס קפה שחור שהתקרר כבר מזמן מונחת לפניה, בין אצבעותיה יש
בדל סיגריה - זכר לסיגריה שהדליקה קודם ומשקפיים כהות על
עיניה.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
נמאס לבהות
מצמוצים הגיעו
עפיפון אנושי |
|
