|
לא הופתעתי כל כך שראיתי שהוא לא היה לבד
את האמת, ידעתי שכשאמצא אותו הוא לא בדיוק יהיה לבד
את האמת, לא רק שידעתי שהוא לא יהיה לבד
ידעתי שהוא יהיה אתה
אחרי הכול, הוא לא בנאדם של לבד.
|
אבל קשה לאהוב אותך
קשה לשבת איתך כמעט כל יום ולשמוע את מי זיינת ומי בדרך
לשמוע על האהבה הנכזבת שלך ועל החדשה שמתקרבת
להיות כאן לידך ברגעים שאתה נופל,ולנסות להרים אותך
|
החיוך לא אמיתי, מתחילה לזייף
הגעגוע לא ניגמר, הוא רק הולך ומתמשך
|
מרגיש כאילו היא מדברת אליי
דרך הגשם
יפייפיה שכמותה
|
ויום אחד כשנזדקן
אולי תזכרי את כל מה שעברנו
את הכעס את הכאב
ואהבה גדולה שלא אהבנו
|
ואני
מנסה להבין אותך
מנסה לגלות מה מסתתר בתוך השקט שלך
מנסה להיות
שלך
|
היא הייתה יכולה לאהוב את החיים
אם רק היו נותנים לה סיבה
לא לפחד
אז אולי עכשיו היא הייתה מאושרת
|
אם תרצה
אחכה לך
תמיד תוכל למצוא אותי
בגן על הספסל
בוהה בשמים
עם סיגריה ביד
כמו תמיד
אתה זוכר?
|
אני נובל, אני פורח
מרגיש ואז בורח
אני זוכר, אני שוכח
דף עם מילים שמתלקח
|
את הרוח הנעימה על הפנים
את המתוק שנוגע בשפתיים
את הרגש שמתפוצץ מבפנים
את היופי שחולף מול העיניים
|
ואולי את לא יודעת...
את כל מה שלקחת ממני
אי אפשר להחזיר
עכשיו חלק ממני שייך לך
|
עיניים רטובות
מדמעות יבשות
גם להן אין יותר כוח ליפול
אז הן נשארות למטה
בדיוק כמוני.
|
מסתכל עליי בעיניים עצומות
בטח מלמעלה אני נראית לו מאושרת
|
עוד חלק בחיים שלי
גם אם רוב החלקים אבדו
אני רק עוד חתיכה קטנה
בתוך כל הבלגן
|
הלוואי והייתי כבר נעלם
או שאולי אפילו את
מחייכת ושוב נדהם
אני שונא אותך כמעט
|
היא לא יודעת איך זה מרגיש
ופתאום בלילה היא נזכרת
כמה חסר לה החיוך שלך
|
היא מדברת אהבות
הוא מספר לה ריגושים
קיפולי נייר וסימני פיסוק
מבט ראיה של עיוורים
|
היו ימים בהם הייתי יודע
מה אני מרגיש, במה אני נוגע
היום אני כבר ריק, כמעט מהכול
לא רוצה לדעת ובטח שלא לשאול
|
פחדתי להתעורר בבוקר
ולראות שאתה לא שם
פחדתי כל כך שתלך
פחדתי לאבד אותך
|
רק אם הייתי יודעת
מה בעצם מסתתר מאחוריה
מאחורי השתיקה שלך
|
ואולי מחכה לי שם איזה מישהו
שיצליח להבין אותי
הכל אצלי תמיד בגוונים של אפור
תמיד אני נתקעת באמצע
נקרעת, רגע לפני הסוף
|
ואולי זאת שוב המסכה
שאתה מלביש על עצמך
בשביל לשכוח שהיא קיימת
אז אני כאן במקומה
בינתיים.
|
אהוב שלי, מיוחד שלי
החוסר וודאות הזה הורג אותי
תמיד תישאר אצלי בלב, במחשבות
ואף פעם לא תדע...
|
איך היא עושה את זה
איך שהיא מחייכת
|
ואולי זה סוף סוף יעבור וייגמר
כי לפעמים
נמאס לי כל פעם מחדש להישבר
אז לפעמים אני נחנקת
|
ואת לוקחת לי
את כל הכוח שנשאר
את שואבת ממני
את העיקר
מנסה לאהוב אותך
|
מסה של עצבות וריקנות.
בדידות.
|
אתה יודע,
זה לא אתה
זאת אני
שמשתנה כל הזמן
סליחה שאני לא
מי שרצית
או מי שציפית ממני
להיות
|
שקט מתפרץ
בדרכים לא דרכים
לכיוון שלך צועד
כבר שבוע שאני ער
|
כאילו עושה לך טוב
לראות אותי בוכה
לדעת שכואב לי
עדיין...
|
חלק חלק אני מנסה לחבר
פאזל של חיים שלמים אני מרכיב
|
זה רק שנינו עכשיו
מסתובבים סביב עצמנו
כל השאר לא חשוב
|
ועדיין נזכר
וכמה כוח צריך
וכמה עוד אפשר
רק שתהיי כאן איתי מח
|
לא ידעתי כמה רע יכול להיות בקצת טוב
כמה שלא ניסיתי לברוח
בסוף אני מוצא את עצמי קרוב
|
תשנאי אותי
מתחננת
נמאס לי. ומחניק כאן
תשנאי אותי
תני לי ללכת
את יודעת שזה
סיפור ישן
|
מוחץ לך את הלב פעם אחר פעם
מבלי להרגיש שום דבר
כבר איבדתי את הרגש בידיים
איבדתי את הרגש
|
תחזרי למציאות הקרה והאכזרית
ואל תשכחי,
הוא אף פעם לא באמת יהיה שלך.
|
בכיתי כמו איזה ילדה קטנה שלקחו לה את הדובי
רעדתי
רעדתי מפחד
ולא הצלחתי להפסיק
|
הנשיקה הראשונה שלך...
האהבה הראשונה שלך...
|
כמו שזה ניראה ככה זה מרגיש.
|
אולי רק קצת
פה ושם
בחלומות...
|
טוב לי עם הרע שלי
טוב לי עם הלבד
|
לקח לי הרבה זמן להגיע לזה,
אבל הנה, עכשיו אני כאן, כותבת לך.
אם רק היית יודע כמה שזה קשה לאהוב בנאדם כמוך. כל כך מסובך.
|
עד שזה מגיע אלייך
רק שאני שיכורה זה מגיע אלייך
|
בין כל הדברים שלקחתי ממך,
את הכאב השארת אצלי
|
והוא,ממשיך לדבר
ואני,בצד השני של הטלפון
מקשיבה לו ושותקת
שותקת ובוכה.
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
ואני דווקא
אוהבת אותו
נאווה ברק |
|
