[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רוני נורמן
''לחיות זה קל כשהעיניים עצומות - לא להבין דבר ממה שאתה
רואה...'' [גו'ן לנון]

ICQ 171386447 171386447  Sparkle*

אל היוצרים המעריכים את רוני נורמן
אם תאמין בעצמך אתה תצליח.
תזכור,הכל אפשרי !
תחייך הכל לטובה,
כי אחרי כל דלת אחת שניסגרת השניה ניפתחת.
לעולם אל תפסיק לחלום.




לרשימת יצירות השירה החדשות
חמשיר
הבית עולה לי בדימיון,
17:30 עדיין לא על השעון,
כל יום דומה לקודמו,
טובעת בשיעמום עמוק.

געגוע
מים מלוחים יצאו מעינה.
מביטה קדימה ללא צל של ספק

תחושתי
לרוץ אל מעבר,
להגשים חלום.
לתת לו יד
והוא יקח אותך איתו.

רומנטיקה
שחר הבוקר הפציע,
זריחת השמש הפתיעה,
חייכה ממרומי השמיים,
הגדירה בפני יום מצליח.

חמשיר
צלצול הטלפון העיר אותי משנתי,
עייפות כזאתי, לא נחת עלי בחיים.

תחושתי
בין ארבעה קירות, שני חלונות ודלת אחת ישנם:

חמשיר
יושבת וקוראת עיתון
מעבירה את הזמן,
בשעמום - כל היום.

תמר,
פרי עץ,
מתוק ורך מבפנים,
קשוח מבחוץ

הרהור
עומדת תחת גג בגשם,
יושבת על ספסל בחצר,מוצלת,
ממתינה ליד הטלפון, נרגשת,
שוכבת על המיטה, מדמיינת,

אהבה
הבטתי בך,
הילה הקיפך
וכנפייך פעורות
פולטות חום

הרהור
שחור וקודר היה הים, התמזגותו עם השמיים.
היה נדמה שיכולנו להמשיך בהליכתנו הלאה ואין רואה לאן.
השביל אינו נגמר, ללא מוצא וסוף.

בדידות
יחף התהלך לו ברחוב הרטוב,
מבטים רבים הופנו לכיוונו ולו זה לא הזיז.

ביקורת
Not an angel

תחושתי
הו, יקירי,
אבדת בין צללי האפלה
בחורש העצום, כה בודד ומבעית,
רך עורך, תום וזעיר.

רומנטיקה
ורד אדום בוהק
אעביר על שפתייך.

ג'ננה
וכשהמים געשו
נהמו בקול רועש
ובגלים הכו,
גופי התרועע במעבורת הגדולה

והלכת חזור ושוב
יבבות מחריש.
הס. שקט לא החלטי.
ובעיניך אביט

אכזבה
אין לי כוח אפילו לקום מהמיטה
ואם אפול, דבר לא ישבר

בדידות
אך אנני בטעמו

כאב
מבט אל הרקיע,
ראייתך בני.
כיונה לבנה עפה בהרים,
סגולת שלום,

מצב
יוקד דם שרוע על האדמה,
כדומם.
עוברי אורח - פסעו ושבו
אך איש בו לא הבחינו

אהבה
כך אשב בחלקך בבהיית התלקחות החמה ,
בעת בה פתחתי מרחבי ועטפתי גבך,
ולך. הו, לך, אנשק כפנטזיה בראשי כציור מופשט.

תחושתי
מבט אל הירח

אהבה
ואשים ראשי בין כנפייך הצחורים,
ערש מתן בליבי,
רז איחה בינינו, אוהבים.
אגדות וקורות לחש באוזניי,

געגוע
הנגיעה האחרונה - טריה,
קולך מתנגן לי.
ניצוץ של אהבה.

אודה
שובל בליבי,
אחריך בהמשכים,
אצוד את עצמי.
בחיפושים

וידוי
לשכוח לא אוכל.
אסיר מעליי את המסכה

גן עדן
וטבלת עצמך במי המלח החמימים,
כאילו צנחת אחרי יום מעייף
כשאת שם במרומים.
חייכת, וזרחת מעליי,

כי תירא מפניי
אל חשש, אינני אוחזת.
רצונך בשלווה ושקט
אל חלילה שאון ביתי,

וידוי
מבט אל הנוף שטף אותי

כעס
חתול שחור עמד על החומה והביט מטה.
אומנם חתול רחוב אבל הוא נראה די טוב.

קודר.
אינו מתבהר.
פוסחת אל מעבר.
פנטזיה מצטייר

ייסורים
וכי היית מחיי.


ולא יותר.
ד.א

ברשת אהבתך
חפצתי לחול,
להאצילך וגדולתך,
אך התבוססתי בחמצה.

געגוע
כיסא הנדנדה בודד

ביקורת
כשחפצתי.
איננו.
ואתה כנוצה, חוזר לנדוף ברוח,
חיפוש אחר אחיזה,

אהבה
מנחה לי, שמך, מתנה,
אך פוחדת

כיפת השמיים מעלי

אהבה
וחלפתי על פני צללים
מילים וניבים דיברתי.
הלבנה מרום צוחקת
מביטה אל על,

חמשיר
בלי קשר לדבר,
בלי שום אהבה,
רק מילים שיצאו מפי בהרגשה טובה של החיים.

וידוי
ואת ליבך עטפת
ענוג ונחמד

תחושתי
על קצוות אצבעותיי התגנבתי החוצה,
פן אעריך, כי שינך עמוקה ונוקבת

אהבה
מהחשכה,
האיר את האפלה,
רסיס זעיר,קטן
פרצה מגופי הלהבה

מצב
אם לרגע אעצור ואחשוב
מה יקרה? אולי סדק יתווצר.
לאן אלך? אשוב לדרכי,
עם ראשי מורם, לטבע אחייך

בדידות
אחרי הפוגה מחיי יום יום
אירועים והתרחשויות,
חזרת לחיי פתאום,
כטווס מתרברב.

עצב
מזג האוויר משתנה.

גורל
צליל נמוך נשמע
הרחובות נהיו דממה

חמשיר
ואם אמשיך לענות,
אולי יפסיקו להונות
ואם אמשיך בדרכי,
אולי אמצא משהו בשבילי.

תחושתי
סתיו,
הוא קורא לך.

חמשיר
בעבודה יושבת
ואת מספר הטלפונים סופרת.
10:00 בשעון בודקת,
ומתמרמרת.

גורל
ואם אגיח לעולם הנוטף בצע הזה,
החמלה תביט אלי בין השורות?
השקר יבער לי בין עצמותיי ,
ועל ראשי הכובע יבער?

התבוססתי.
מלנכוליה אהובתי, יגוני.
לך, אשיר את אשר בליבי

טבע
מנחת השמים,
עב גדול ומרווח.
באותה עת לך מקלט,
כשלי משכב.

חמשיר
להחליק כאילו על הקרח
לדמיין שאנחנו שטים
אי שם בגן עדן,

אכזבה
וחן בעיניי.
כיסופיי רבים.
אך בליבי פיקפוק וספקות.
האם חפץ אתה בי?

אהבה
זיכרון של 12 ירחים רקום צבע ארגמן

בדידות
הוד יהיה הוא,
רוממות כבודו,
שופע תום ויושר
עליזות בשפתיו,

וידוי
בעת החמה שפכה קרניה
הפצירה מעל,
פוסידון חבט קליל בקילשונו
ומי מלח רבים שלטו בנו כאילו היינו נוצה ברו

ארוטי
אנגס בגופך ואצית אותו באש,
ממגע ידך, כל גופי יזדקר,
האם גופך יגיב בהנאה למגע ידי?


לרשימת יצירות הציור החדשות
רישום
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

על נייר
אל היצירה
מה בתמונה?

על נייר
אל היצירה

רישום
אל היצירה




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
זבל זבלים הכל
זבל.














ממשיכת דרכו של
קהלת.

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





יוצר מס' 67893. בבמה מאז 12/5/06 13:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרוני נורמן
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה