|
רוני נולד בחורף קר מושלג במיוחד, אי שם בסוף שנות
השבעים, ומיד תפס בידו עפרון והחל לשרבט. ואז זרק
אותו על המורה ולקח בידו מקלדת של מחשב, הוא הניח
אותה בצד והרים מיד מצלמת סטילס, לחץ כמה פעמים על
הכפתור והרים את מצלמת הקולנוע, בידו השנייה החזיק
את המקלדת ובין שיניו טחב את העפרון.
וככה הוא היום מנסה לאזן בין כל המכשירים השונים
האלה במטרה אחת- ליצור.
לפעמים אין ברירה אלא להסתכל לרוע בעיניים ולהגיד לו אני לא
מעוניין, לצלול אל העולם התחתון כדי לצאת נקי.
|
בוקר בהיר אחד היא ניגשה אלי ותפסה אותי לא מוכן: "אני רוצה
שתכיר את ההורים שלי". נלחמתי עם גוש הלחם שהחליט להתנחל אצלי
בגרון בעקשנות רבה, ולבסוף אחרי שהצלחתי לבלוע אותו שאלתי:
"למה?" הייתי צריך לדעת שהיא תיעלב, אבל כמו תמיד אני לא חושב
מספיק רחוק.
|
לבסוף הגענו לחלק הוורוד של המפה, שם היא ישבה וחיכתה רק לי,
שאבוא אגע בה, אלטף אותה. היא תחייך אלי את החיוך המפורסם שלה
שמתנוסס על חולצות טריקו רבות שנועדו למכירה בחנות המזכרות
המאוד יקרה של המוזיאון. הרגשתי את לבי פועם בחוזקה יותר ויותר
בתוך כלוב הצלעות ש
|
הייתי אז בן שש, כמעט שבע. אמא שלי לקחה אותי פעם ראשונה לראות
את המפלצת. אני מאוד התרגשתי לקראת המאורע. לא כל יום רואים
מפלצת אמיתית.
|
הוא פתח את המקרר ובהה בתוכנו. העז געתה אליו ביאוש, אבל הוא
החליט לחכות. עדיף שישמור אותה לאחרי הישיבה, הוא לא מקבל
אספקה באופן קבוע כמו פעם. הוא השתיק את הבטן המקרקרת ונטל קצת
מהאמברוזיה, שטף אותה טוב...
|
היה זה ערב קיצי אחד. למעשה היה זה כבר לילה בשביל שאר הבריות.
ישבתי בביתי מביט מהחלון אל העולם החיצון.
|
יום אחד ביקשה אימה לקחת סל עוגיות לסבתה אשר גרה מצידו השני
של היער, והזהירה אותה פן תעבור דרך היער ותתקל בזאב הרשע. היא
סיפרה לה כי בצעירותה עשתה גם היא את דרכה לסבתה שלה זכרונה
לברכה, ופגשה בו לאחר שטרף את הסבתא האומללה.
|
סוף שבוע אחרון בצה"ל. עידן קיווה שהוא יעבור בשקט ושלווה ללא
ארועים מיוחדים, אבל ברצועת עזה אף יום הוא לא יום שקט ושלו...
|
היד שלי רעדה מהקור העז בחוץ כשהחזקתי את צרור המפתחות לביתי.
עמדתי מחוץ לדלת וחיפשתי את המפתח הנכון. החושך המוחלט הקשה על
עבודתי. כל חושיי היו מרוכזים במשימה ולא הייתי מוכן לבאות.
|
"אויש, איזה מעצבנת!" חשבתי לעצמי בלב, כמו שאני תמיד עושה
כשהיא מעירה את ההערות העוקצניות והמעצבנות האלה. שומרת בפנים
ואוגרת עד שזה מתפוצץ, והפיצוץ היה קרוב, ממש קרוב.
|
הכאב
לא פוגע
רק עובר ליד
ומלטף.
|
אבל אחרי שמורידים את השכבה העבה
קשה לשמור עליו שלם
הוא כבר מתפרק מאליו ואלייך נפתח
|
"אנא סלחי לי".
פני הפסל ללא תגובה.
והדמעה מתנפצת על הארון,
והארון נסגר בטריקה.
|
אני מרגיש
אני טובע,
אך איפושהו נהנה מזה.
|
אני צריכה להכין את הבית לשבעה
יבואו הרבה אורחים לנחם
אז ככה:
|
את עוצמת את העיניים
לאט מתרחקת
הלחיים המתוקות
הופכות למלוחות.
|
הדמות חוצה בזהירות
את הגבול בין מציאות לדמיון.
ובתוך חלום,
בתוך אשליה של החיים שלי
אני אומר:
|
היא אמרה לי "תלך", אז הלכתי, ובאמת שהתכוונתי לשוב, אבל היו
לי דברים לעשות, דברים להגיד שלא אמרתי, והתעכבתי.
|
היא פתחה לי את הדלת, מייד הבחינה במצוקה, והכניסה אותי תחת
חסותה. באותו רגע ידעתי שמצאתי את עיר המקלט שלי, את מקום
המפלט, את יעד הבריחה שלי מהעולם.
|
סהר
הלוואי והייתי נולדת בתור נמלה.
עופר
למה?
סהר
(לא מורידה את עיניה מהנמלים)
ראית פעם נמלה בודדה?
|
גבר צעיר נוסע במהירות גבוהה על כביש מהיר. הוא נוסע קצת
בזיגזגים, מעשן ג'וינט בהנאה ושר עם הרדיו בקולי קולות. לפתע,
הוא מבחין במראה האחורית בצ'קלקה של משטרה
|
תומר
למה את הולכת?
סיגל
זה נגמר. פשוט נמס לנו בין האצבעות ונעלם.
|
היה זו היום הגרוע ביותר בחיים שלי. הייתי אז בן 22, משוחרר
טרי, משוכנע שכל החיים לפני.
|
סיקוונס הליכה של אוהד ברחוב מבסוט מעצמו. הוא עובר ליד חומה
של בית ורואה כלב קטן שעומד על החומה ונובח עליו. הוא שורק לו
וקורא לו לבוא וצוחק. הוא ממשיך ללכת ולא רואה שמאחוריו הכלב
נופל מהחומה.
|
רום
אני תמיד מקדים. מי יודע, אולי זה שהיה אמור להיות לפני מת ואז
יקדימו לי את התור.
מור
אני מצטערת
רום
על מה?
מור
שאני חיה, תאלץ לחכות.
רום
לא נורא, אני אוהב לחכות.
|
החלטתי לעקוב אחריו. תהיתי לעצמי, מה הוא עושה בשעה כה מאוחרת
מחוץ למיטה, אבל מיד קיבלתי את התשובה.
יניב מגיע לדלת ומצלצל בפעמון. הדלת נפתחת והחוצה מציצה ז'נט,
לבושה בשמלת אבל שחורה.
|
זאב
יונתן. יונתן מה אתה עושה על העץ?
הילדים מתחילים לצחוק. יונתן מחפש סביבו אחר התשובה. הוא מבחין
בקן ציפורים ובו ארבעה אפרוחים קטנים צייצניים.
|
גבי מוכרת אהבה, גילי מחפש אהבה, מי היה מאמין שמי שיעזור להם
להגשים את משאלותיהם יהיו דווקא הארי וסאלי, הכלבים שלהם?
|
יום החתונה של רום הגיע. הוא הולך לשחק כדורסל כדי להפיג את
המתח. שם הוא פוגש את מור והם מחליטים לעשות התערבות שתשפיע
ישירות על חייו של רום.
|
עדי מגיעה לסוף השבוע האחרון שלה בצה"ל. היא כמובן מצפה לסופ"ש
שקט ורגוע, אבל כשמשרתים בחטיבת חי"ר שממוקמת בעזה, הציפייה
הזו מועדת לכשלון.
|
שמעון: אך, איזה עם. כאלה מנומסים, כאלה אדיבים.
גילה: כאלה יפים!
ש: כן, אה?
|
אנג'י, פינצ'י(לולה) ושלוק יצאו לטייל כשלפתע מולם הופיע לו...
פינגי.
|
אל הארכיון האישי (40 יצירות מאורכבות)
|
|
