|
רוני נולדה בשנת 1980 ומאז היא חושבת יותר מדי.
המחשבות האלה מתבטאות בטקסט כתוב, באמנות החד פעמית
המכונה מחול, ובכלל - באהבה לתהליך היצירה.
אני שונאת אותך.
הכל בך יפה ורחוק בחושך, ואת מכוערת ועצובה ועייפה. אבל תקשיבי
לי לרגע, את היחידה שמקשיבה.
|
"..יכולת לקפוץ לים ולשחות עד שלא יהיה לך אוויר, או להישאר
בבית לישון, או לפגוש אותי כאן באמצע הלילה ולעשות איתי אהבה.
יכולת לדרוס אותי ולהשאיר אותי כאן מעוכה!".
ההבעה על פניו של יאיר השתנתה. היא, בדמיון שלה, כבר עמדה בראש
הסלע החולי, מביטה למטה בשער מתנ
|
היא רצה בשדות הירוקים, ערומה ורוצה לבכות. ההרגשה הייתה כהה
כמו הדשא, וההרים עצרו את הצעקה שהיא נורא רצתה לצעוק.
|
וכל כך קשה לי להאמין
אם זה נפלא כל כך
ואפשרי
אנחנו נוגעים.
|
שלבים חורקים
בדרך כחולה כהה
שבירים, ובקצה אין כנפיים
רק נקודת מבט
|
|
|
כשאני רואה
אותך
אני רואה את מה
שבא לי לראות
אותך.
מתוך: "שירים
שמי שימציא אותם
פעם יהיה
אדיוט", א.
פוטין, עם עובד,
1956, עמ' 14,
ועוד כמה פרטים
לא חשובים |
|
