[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי רוני פולי



                                  נעים
                                 עד למקום
                                 בו נאזלות
                                 המילים




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
המחוג הורה על רבע לפני שמונה בבוקר יום קיץ עטוי הינומה
הבילה. השמש השחיזה ציפורניה. איש אחד בא בשערי תחנת הרכבת.
צדודיתו מוצקה, קומתו נמוכה. אלמוני. מוטב ייקרא בפנינו אל
מוני, או טוב מכך בשמו הפרטי הגזור לצורך העניין - אל.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
ומי את באמת? אשת רעים להתרועע. מאלחשת בלטוש מבט, מחשמלת
ברפרוף אצבע. מכריך רבים הם, מחזרייך לאין ספור. ואיש סודך,
איש סודך אייהו עלמת חן?

הסכיתו
כרו אוזן
כאפרכסת
השומעים אתם?
השועים אתם?

סוריאליזם
תחת פוך וכסת
אמודאי חצות
מתכרבל בחיק הים

הרהור
אלומות מאסף מכיירות קמטי חלד,
ריח-בר משכר רעידות תענוג בנחיריי

אהבה
איש ספון, חובא בקיטונו, ענן טחב גס צובט לו באפו/
אפרקדן שרוע, כילת שפריר, קובל כפיו לרום תקרה/
נהמות חתול רושף, ולחיתה כבדה של כלב אשפתות/
מחולל הס דממתו, הפוגת ארעי רועמת הדי שוחות/

אהבה
אישה יושבת, שלובה, מצטנפת בפינת חדרה/
גוף גמיש, דולפין בלהבה, צנום, גרום כשל נערה/
נעים תווי הטל צילה, ואין רואה שיקוף עצמה/
עין סערה בתולית רוצדת, מתחבטת בשאלה/

מן הקן
שילחתיה
אם על בנים
בגלות נתתיה

הרהור
מרקחת שיכחון מאלחשת תוגה,
לגימה שוקקה מפיה ירוקה

הרהור
שרעפי הזיונות
מעולפי חזיונות
נשרכים בגאות הדמדומים
נשזרים בזהרורי ערביים

סוריאליזם
נערה מדלגת טפיפת שלוליות,
מטרייה מטפטפת אל-על מעופפת,
מגפיים בוטשים בבוץ מתפלשת

לקחתי קורס בהתכתבות
כיצד ליפול ואז לקום

טבע
עפאים עירומים רוקדים באוושה/
רוח דרום מייללת תפילה/
נשיאי היורה מתכנסים חבוקים/
צחורים, משחירים - חשרת המרומים/

טללי ריגשה
מלחלחים דמעה
מחלחלים קמעה
בין מצוקי קהות

כשהדוכי המלוח
נוהם אל הצוקים

תחושתי
לאות סחוטה אני
ישות מרופטת
כזיעה ניגרת
קילוח דק
לכוס זכוכית
במאורת זימה

עצב
ישבנו בדשא - כתר פלסטיק לבן,
ליל קיץ נמזג בנשיפה של הסתיו.

זכרונות
מחוזות ילדות שגדלתי
אינם עוד.
דחפורים רעבים נגסו בהם

דרכים רעות
דרכי זדון
זרועות מדון
חומדות לצון

תחושתי
גרגור יניקה מקצבו מהפנט,
מצת משלהב כתום מלהט

פכים קטנים
זוטות ארעי
נדלים מכמורת יום
שלמות עגול

אני, אין אני
אדון לעצמי
במובן החופשי
גם אינני אדון
לטבעם של בריות

קורנליוס
בן-כלאיים
ילדונער
גולמני
פיקת גרונו
דק
כצוואר התרנגולת

הרהור
שקט מכרסם מחילותיי,
כעכברוש נובר אשפות

כעס
רוח נשף בי ניחוח תפוז/
שמש לטף שערי - קרניו עליצות/
איש הייתי, פועם ככל האדם/
התפוררתי, התמוססתי, התבוססתי במי עיצבון/
גרגר החולות הנני, נותרתי זעיר/

המיטה זוגית
חורקת
ייבבת כלי ריק

ארוטי
מיששתי חספוסים
זיפיו של תות עצוב
על שנותק מתפרחת השדה




אפשר לשאול
שאלה?







לו יהי, כדורסלן
מכבי כפר תבור
מאוחד, בשאלה
טיפשית.


תרומה לבמה





יוצר מס' 44337. בבמה מאז 5/11/04 23:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרוני פולי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה