|
עודני ילדה
קטנה וצנומה
בבית
ההוא
|
קילפתי אותך מעליי.
על השפתיים
בין הרגליים
צבע אותי אחר.
|
ובקהל מחיאות כפיים,
שקטות, נבוכות
רגע לפני
כיבוי האורות.
|
מזל טוב קטנה,
צמאה לאימא,
כמו לאחרים
כבר שבע שנים
|
ובזכרון הזה העיניים שלך,
טובות, קרובות,
מביטות בי באהבה.
|
|
|
בן נאוות
המרדות!
פרובוקטור. |
|
