|
איה אהבתי לבתי
והיכן נושבת נשמתי
הלעולם לא נפגש
הלעולם לא נתגרש
|
נטיפי דמעות
יבשו כבר
ואיני יודע
אם מצחוק הם
או מכאב
|
ואני בתוכי שוב אל העבר נכסף
נשאב, נאנק
מקושי, מעבדות
|
|
|
אולי אם יאשרו
לי את הסלוגן
הזה אני אפסיק
לכתוב סלוגנים.
אחד שכתב
מלא-מלא סלוגנים
שלא אושרו. |
|
