|
הפרוייקט שעבדנו עליו התקרב לסיום. המשמעות הייתה שעות עבודה
ממושכות מאד. במשרד שררה אווירה די רצינית וזה טבעי, בהתחשב
בעובדה שהשלב הסופי דורש תשומת לב רבה מאד לפרטים. אפילו הביאו
כמה עובדים מבחוץ, ביניהם אליס.
|
הוא היה יותר גדול ממני בקצת, לא יודעת באיזה כיתה. הוא היה
פושטק וזה היה ידוע. אפילו שהוא לא היה מהשכונה שלי, ידעתי מי
הוא, ובגלל זה עמדתי בשקט וחיכיתי שהוא יעבור. הבעיה שלא היה
אף ילד בגן המשחקים הזה, אז הייתי נראית לו חשודה.
|
הילדים נשארו. נמנעים מלשאול. הם אוכלים שם ארוחת ערב. אנחנו
נאכל במלון. הוא שותק. אולי יזרקו אבנים. הוא מדליק את הרדיו.
מקשיב לחדשות.
|
מאה מטר לפני התחנה, טניה התחרטה. לחזור הביתה גם לא התאים.
היא עמדה באמצע הרחוב, חסרת כיוון.
|
אמן לא ידוע. חומרים אטומים
מינימאליזם ספק שטוח. נסיגות.
|
אחר כך אני מעלה אור
ערב אפור צונן בין רווחי העלים
עקביי נשמעים במסדרון
אני תולה את מעילי
|
ואז התקשרת וניסיתי להקשיב
ושמעתי בקולך את העייפות המוכרת
ושוב קיצרנו בדברים ושוב חלמתי עליך
ושוב שכחתי בבוקר הכל
|
עכשיו אני יודעת שאני הורסת
אפס מעשים, מעט מאד מילים
יושבת שעות בלי לזוז
מוציאה אנשים מהכלים
|
אתה יודע יש ימים בהם השמש לא זורחת
לי. יש ימים בהם עומד אוויר יבש קשה.
|
בינתיים הזמן חולף, מילים מייצגות ימים
דימויים מייצגים רגשות
|
האם אתה דומה לי?
מה ערך אם כן למילים
שהן משקרות וחושפות
ואנחנו אלימים וחשופים
|
הוא נוסע הרבה. אולי חוסר שקט
לפעמים צוחק ובדרך כלל לא
מחשבות מתחלפות. הוא פוגש אנשים
שוחה. מנגן. נסיעות.
|
קודם הורדנו את הבגדים
אחר כך הסתכלנו בעיניים
|
השמיים הצל הכבד שנפל על הקיר חכה
היא אומרת פתאום
|
התחביב העיקרי שלי הוא להתקפל
לפעמים אני גם אוהבת לשכוח
כשמחבקים אותי חזק אני מבינה את המשמעות
וכשלא, אז לא.
|
הזמן יעשה את שלו
ומה שצריך לקרות יקרה
כל הנחלים הולכים אל הים
ולמרות זאת הים אינו מלא
|
יום אחד תבוא לכאן. אחרי ימים רבים שהייתי לבדי.
תבוא כמיתמם. מתנכר לכאבי.
אני אכרוך זרועותיי סביבך ובלבי טינה.
|
ספר לי סיפור עד שארדם
על אלף מדרגות במגדל שומם
|
יש באהבה משהו תלותי, משהו מעיק
לפעמים אומרים לך מספיק
כשלך בכלל לא
|
סובלת מהכל
מהתמשכותו של הזמן
מהשכחה הידועה בין משפט למשפט
|
|
|
אל תהיה נקניק.
האשה הקטנה
מאלפת דג מלוח. |
|
