|
מלאכי הוא ילד חמוד ובוגר,
כל ערב בשש את חדרו מסדר.
הספרים למדף, צעצועים לקופסא
|
השעה 1:00 לפנות בוקר, אני לא מצליחה להירדם.
אני מחליטה לצאת קצת החוצה לספוג אוירה אחרת לרענן את הראש.
מסדרת שיער, מפדרת פנים וניגשת לארון מוציאה באקראי ג'ינס
וחולצה... אבל אז בדחף רגעי,
פושטת מעלי את הכול ועומדת מול המראה ערומה, מביטה על הגוף
הנשי הניב
|
מעשה בחצי עיגול בודד ועצוב, שקוראים לו שאול.
בוקר אחד קם שאול והחליט כי בדידותו עברה כל גבול,
"אצא לי לעולם הרחב ואתור אותו עד שאמצא את זו שאוהב." כך אמר!
|
|
|
החיים הם כמו
גוש חרא מדמם.
אני לא חושב שיש
צורך להסביר.
זוזו לסטרי, חכם
סיני עתיק
בגילופין |
|
