|
ברק הבטיח שהוא יבוא לקחת אותי בסוף יום העבודה ושנלך יחד
לאכול במסעדה האיטלקית הקטנה של חיים, שנמצאת בדיוק בפינה בה
נפגשים הרחוב שלי והרחוב שלו. זה תמיד היה הרחוב שלי. נולדתי
בבית מספר חמש וגרתי בו עד גיל עשר. אחרי שאבא שלי עזב את הבית
אמא החליטה ש"בא לה ל
|
דפקתי שלוש דפיקות על הדלת והמתנתי. פעם הייתי מצלצלת בפעמון
כשהייתי מגיעה לבית של מישהו, עד שבאיזו פעם, מזמן, איזו חברה
אמרה לי שזה לא מנומס ועדיף לדפוק כי "אם הם ישנים?".
|
בראש מגדל עשוי מפיסות ירח ישבתי.
|
|
|
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.
מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד |
|
