|
ילידת 84, כותבת בעיקר שירים כשישנו זמן פנוי.
חושבת שכמו שהחיים טובים הם גם קשים.
חושבת הרבה לפני כל מעשה.
אומנם קצת גדולה בגיל אבל במציאות מרגישה עוד ילדה
שמחפשת הרבה אהבה :)
מקווה שתהנו. שלכם רונית
מתח נחתך בסכין
לחץ נעלם עם הזמן
שלמות
רק את ואני
אהבה..
|
את החיוך המרוח על הפנים
את עוצמת הגעגועים
מי שלא חווה לא ידע
מי שלא מרגיש לא ידע אהבה
|
בחיוך ביישן
שלי - שלך
בגומה שיוצאת לי, אני מת מבושה
בצעד גדול, צעד קטן
נצעד אז ביחד..
אל הזמן הלא נודע..
|
אם תפגשו את ה' תגידו לו שאני שואלת:
למה במקום לעמוד זקוף אני נופלת?
למה אני במהלך חצי יום בוכה?
האם יש בכלל בעולם אהבה?
|
אמא, למה מלאכים לפעמים מתחבאים בארון?
למה העולם רואה אותם בעיוורון?
למה מלאכים בוכים?
הרי מלאכים צריכים להיות שמחים
|
אף פעם לא תדעי שגם אם הוא לא אני מרגיש שהוא נוגע
אף פעם אני לא אדע אם הוא באמת נגע
אף פעם אני לא אדע אם הוא נישק
אף פעם אני לא אדע אם זרמת או עצרת
|
עכשיו אני לבד
והדובי כאן בצד.
|
אז צעדנו כמעט חצי רחוב בלי להרגיש, עד לנקודה ההיא
ישבנו ופענחנו את השיר (כן את יודעת איזה ) וחפרתי כן כמו
תמיד, בדברים האלה אני אלופה בלחפור.
מולנו בניין 89 מה זה אומר? עוד לא יודעת.
|
מה עשיתי מה חטאתי
רק אותה אני אהבתי
אך את ליבי היא לא רוצה
אין בה נשמה.
|
ולצבוט את עצמי ולראות שזה לא עוד חלום
אז כן אישה שלי ,צבטתי את עצמי שוב ושוב
צבטתי עד כאב,והבנתי
|
ותשמרי...
עליי... עלייך...
עלינו...
על החיוך שלך...
הוא נותן לי...
את הכוח למחר...
|
לא תיקח ממני... את מה שהשגתי...
את מי שאני באמת...
ועוד מבט ממך... תשלח לי מחר...
וכבר שלך לרצפה יעלם
|
היא אומרת שאותי אוהבת
אך לא מראה
אומרים הזמן ירפא את הכאב
אך הוא לא מתקן את השבר שבלב
|
ואותו אגלה
ואגיד מה שיהיה יהיה
וכשהיום הזה יגיע
לדגל הגאוה אצדיע
|
יהיה טוב גם אחרייך... לא פחות...
כאב גדול... עטף בחלומי...
איך ראיתיך עם אחרת... והלב כבר לא מגיב...
כבר לא בוכה בסתר... כבר אין יותר דמעות...
גם דמעה שזלגה לה תתחלף בחיוך...
פחות או יותר מתוק...
|
תני לי עוד שנייה לאחוז חזק בידך
תני לי עוד שנייה להריח את ריח גופך
תני לי עוד שנייה להתחבק איתך ברוח
|
תודה רק לך, אישה מושלמת שלי...
|
לאורטל:
תמיד שמתייאשת את נותנת לי תקווה
את על הרגלים אותי מעמידה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בחור שרמנטי
ורגיש מחפש ספה
נוחה וחמה
למטרות השתכנות
קבע.
המלגזן הזועם
קונה רהיטים... |
|
