|
 
משקה מתוק לאמיצות... כנראה נראיתי תמוהה ואמיצה במיוחד, והיא
אומרת - בשבילי קפה קטן וחזק, בלי תוספת אומץ בבקשה, אני
נוהגת... אני לוגמת - טעים האומץ... תמיד. לאומץ יש טעם של
עוד...
|
כמו האמת,
מרירה, מתוקה
מקלה, מכבידה
|
גלים נעימים
סוחפים
ניראותם אינה משקפת את כוחם
גלים חזקים
מעסים את הגוף
מרגיעים
לעיתים מתישים בעוצמתם
מגיחים מן האופק הפתוח
כאילו צצים יש מאין
|
מתגוררת בחלל שבין חדרי הלב
קיימת לא קיימת
מורגשת לא מורגשת
אני -
הבהוב
תחושה
|
לפתוח לליבי את המטרייה רגע קט טרם נחיתתה של טיפת גשם
ללכוד את צחוקי בצחוקך בעודו מתגלגל
ולרכב עם צחוקנו המשולב כאילו היה אופניים
|
חשבתי שדי
שטוב מזה לא יכול להיות
שאולי בכלל
קסם שעומד להתפוגג
|
רכבת הרים
רכבת שדים
רכבת דוהרת
רכבת בפארק
רכבת כחולה
רכבת אל החופש
|
ובלילו של השקט שאחרי
חושך מבטיח
הבטחות כמוסות
של עתיד מתבהר
|
ואם יאמרו:
"שובה את,
לוכדת בריות בקורייך"
|
רוויה במתיקותי ובמי גשמים
צוננת
חמימה
כמו גשם ראשון
|
ואם אכנס?
תישאר בחוץ
ואם אצא?
השתקפותך בפנים
|
אבן נזרקת למים
מעגלים נוצרים
סובבים סביב מקום נפילתה
טביעות אצבע של זעזוע
|
אולי
אתפור לו כיס קטן
לגעגוע
קרוב למקומו הטבעי
כיס קטן קרוב ללב
שבו ירגיש את הדופק
והחום
ישקט לו לגעגוע
|
כישופים
הם מזון עניים רומנטי
הכישופים שלך
הם מן לנפשי
|
עוגן ראשון מתרומם
מוזר
מה עושים בו בשחרור
מפחיד
ולאחריו
מיד
עוד אחד מתרופף
ואחד נוסף החל בסיבובי ניתוק
ואני, צפה
לא שוחה
|
פתאום
אתה מאושר
זו תגובה
או לפעמים
תכונה
מרגיעה שכזו
|
הזמן עובר
ובראשי מתנגן
במעגליות
ספק בלחישה, ספק בקול גדול
"אני רוצה לפגוש אותך, פתאום במקרה"
מאיר אריאל מכאיב ומנעים לי
|
מקלחת קפואה אחרי סאונה,
טי שירט דקיקה בגשם,
לבכות עמוק,
לנשום עמוק,
לחיות לרוחב,
לחוש בכל הנימים,
להרגיש אמיצה,
לפעול.
הכי אני אוהבת,
לפעול.
|
אתמול
יצאתי אל הדרך.
קמתי, צחצחתי, שטפתי, התבוננתי.
|
הלוואי שמעברי חצייה היו מנגנים, מנגנים לכל אחד מבפנים,
שהיינו קופצים מאושרים ברחוב מצד אחד של המדרכה לצד השני, כל
אחד מנגן לו את מנגינת לבו של אותו הרגע, ומספיק רק להיות
מאוהבים כדי לשמוע בשניים, שהרי מאוהבים מתגוררים אחד בתוך
הבפנים של השני...
|
לפעמים, הייתי רוצה לקחת אותך לטיול קטן, קטנטן, עד הנחל הקטן
שזורם בתוכי. נחל קטן וממזרי, שזורם במעגליות אך לעולם לא
רואים היכן בדיוק הוא מתפתל בחזרה, נחל של מים קרירים ושקטים
שזורמים בתוך גוף חם וקופצני. נחל כמו בדמיונו של הראקליטוס.
|
פרפרית
נמרית
מתפנקת
שולפת ציפורני
מגרגרת
נוהמת
פורשת כנפיים
|
כמו לרוקן את הפה מאוויר ולחוש בשפתיים נושקות לחיך.
כך התחושה בלב משהוא מתרוקן, חדריו נושקים האחד לשני.
לא, לחלוטין לא ניצלת במלואו את הלב, אך בכל זאת ריחפה תחושת
אוויר בין המעברים.
ריענון חדרים.
כמו לפני פסח.
|
ואף פעם אף פעם
לא
מתבלבלת
במה שאני רוצה כל כך
עכשיו
|
|
|
