|
silvar
את הנסיכה היחידה שלי,
את הנסיכה
שגורמת לי לשכוח מאותה ההרגשה ...
|
אור לבן וחזק...
והיא עומדת שם מביטה בי
ואני... מחייך.
|
אני זוכר את זה .
הבטחת שלא תעזבי אותי,
|
לא יכול בלעדייך, אני מפסיק לנשום.
|
לא משנה מה
ולא משנה כמה
תמיד הוא יכאב...
|
בכול יום הוא לא מפסיק לגדול,
הוא רק מתחזק ומתחזק
כמו ים סוער, כמו שריפה
|
אני כבר לא יודע...
פעם זאת היתה אהבה
היום זה שלום שלום
|
רוצה להוציא את כל הרגש
אבל אני שרוף,
לרגע אחד חשבתי שאת כבר שלי,
ורגע אחר אני כבר נופל,
|
והנה את פה עומדת מולי ,
החלטת לחזור?
|
אני מרגיש כבד,
המילים לא יוצאות,
רוצה להוציא,
|
מרגיש שהלב מתפוצץ לרסיסים,
בכל רסיס, ורסיס יש משהו פגוע,
|
ואני רק מסתכל, וזה עומד לי בגרון,
ולא יוצא.
אני רוצה לצעוק, למה זה קורה לי?!
למה הכאב הזה?
|
דפיקות הלב שלא מפסיקות לרגע,
מרוב התרגשות מלהסתכל עלייך,
או לדבר איתך
|
הבטחת שכשתחזרי הביתה
נאכל ביחד, וקיימת.
|
אני סתם יושב לי פה וכותב
עם דמעות. קצת כאב ממחשבות עליך.
אני חושב שהדבר הכי כואב בחיים זה לאבד מישהו שקרוב אליך.
|
ככול שהזמן עובר אני שוכח.
שוכח את החיוך שגרם לי לצחוק.
שוכח את הקול הזה שלך שידע להרגיע אותי, לתמוך בי.
|
|
|
עד גיל 21 תגיע
לירח, עד גיל 25
תכתוב את הסלוגן
הראשון שלך, עד
גיל 30 תכתוב את
הסלוגן המליון
שלך, עד גיל 32
תשתחרר מהמרכז
הלאומי לגמילה
מכתיבת סלוגן.
חבר שלום משכתב
מסטיק. |
|
