|
 
ילידת 89.
העצבות והשמחה שבי הולכים יד ביד. תמיד.
"אפשר לתת לך נשיקת פרידה?"
"על הלחי..."
"לא חשבתי אחרת."
הוא מתקרב, רוכן אליה, תופס אותה בראש ומנשק.
היא מסמיקה.
|
כל דבר,
מזכיר לי אותך.
חלונות ברחוב הומה אדם
שפתיים המשרבטות מילים חמות
|
רגע קט של אהבה
שמחה מהולה בעצב
|
יופי ענוג בנשמה חבויה שמתעתעת.
תעתוע מצחיק שעם הזמן נהיה עצוב.
עצב קטן ענק קטן עצוב.
עצבות מאושרת
|
תחושה של געגוע עוברת בי
תחושת מועקה נעימה
|
חושבת עליך והדמעות נפסקות,
לעיתים נמשכות.
|
שיחות קטועות
דממה רועמת
הכל קורה לשנינו, בינינו.
|
כשאני חושבת על זה בצורה סוביקטיבית זה ניראה לי הדבר הכי טבעי
בעולם. אובבסיה? אין מצב. אהבה.
אבל כשאני חושבת על זה בצורה אוביקטיבית. אובססיה. ללא ספק
אובססיה. אהבה? אין מצב.
|
הדמעות לא מפסיקות לזלוג. כמו בסרטים, כששמים לשחקנים חומר
מדמיע, רק שאצלי הדמעות טבעיות לחלוטין.
|
העור מתקלף
אך הזכרונות לא.
|
אני אוהבת אותך.
הנה, אמרתי את זה.
טוב, לא בדיוק לך ישירות, אבל אמרתי.
אוף, זה לא עוזר.
חשבתי שיוקל לי... (ממש לא).
אתה שם עם כל הכוסיות שלך,
ואני כאן עם כל הקופים שלי.
|
באותו רגע ידעתי שכל ההבטחות שהבטחתי לעצמי היו לשווא, ידעתי
שאחרי המשפט "אני אוהב אותך" אני חוזרת אליו.
|
כל יום מחדש, כל בוקר כשאני קמה ורק פוקחת את העיניים שלי,
המחשבה הראשונה שעולה לי לראש זה שאני מתחילה היום בדיאטה חדשה
|
אני חושבת עליו בכל לילה, כמעט, ועליה גם.
אני חושבת שהיא מדהימה ושהוא יכול היה להיות גם מדהים.
|
משהו כל-כך שלי
פתאום הופך לשלו,
כאילו התמימות תעלם יחד עם האהבה.
|
הדמעות כבר לא יוצאות
לא זולגות
אולי גם להן נמאס
כנראה שכן.
|
מרגישה געגוע מתוק למשהו רחוק
הרוק נבלע לאט
היום עוד קצת ונגמר
וטוב לי.
|
שלג לבן.
שלג לבן וטהור.
שלג לבן וטהור במקום שהרוע נמצא בהתגלמותו המלאה.
אם לא הייתי יודעת, הייתי חושבת שזה גן ילדים או בית-ספר.
עם כמות הילדים שזכרם שורר שם, גם אתם הייתם חושבים ככה.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
כל העולם במה
וכולנו סלוגנים |
|
