|
דמעה שקופה ועכורה כל כך נופלת ממני בכבדות כמו הייתה אישה
זקנה.
|
תתנודד מולי בקליפות עירומות של עלים
בחום והכתום הזה.
|
לעבות הכרס
להגדיש הסאה על הזמן ועל המקום
על שנשתנה ביננו
|
ונתתי אותך אחרים ורבים
על פניי הנעטפות בין ידיך
|
תהיה לי מדפים ריקים.
תתמלא באבק שאצטרך לנער בידיים חזקות.
חזקות.
לאט לאט תתפורר לחתיכות קטנות,
|
שתתבדל סגירתך ברוח
ותפוש דעתך בעולם,
כך, בין שקט להיעדר להיות.
|
לא איש ולא בעילה לא אדון ולא בחירה
לא דיבוק ולא גדר לא דיבור ולא העדר
|
מחלונות של בית וחולים
אני רואה את האור החיוור, הגדול.
|
|
|
ווף ווף.
אחד שעושה קולות
של כלב ומנתק |
|
