|
"מודה אני
לפניך ולך
על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה
שעשית עמדי
ועם ביתי
ועם קרובי וידידי ועם בני עמי
ועם ארצי, ועם כל העולם והאדם
אשר בראת.
בלאט, חרש חרש
אט אט, טופפות
עתידות עתידות לקראתנו,
ואתה מחייך אלי מתוך השינה.
יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
אתה צוחק אלי
מתוך מתוך השינה".
חייבת להחזיק בו חזק-חזק
כי אחרת אני אתמוטט.
|
היינו יושבים על הספסל בחוץ,
ופשוט-אחד עם השני.
כאילו שאנחנו לבד בעולם..
והיה לי טוב עם זה.
|
כבר חצי שנה שהרוח החייה שלך לא עוטפת אותי.
אולי היא עוטפת אותי, אבל ממקום אחר לגמרי.
|
עוצרת את הנשימה
גלים של הנאה
|
הנה הילד שאח שלו הרביץ לו,
והילדה שהוא משך לה בצמה...
|
ככה זה כשהמלכה שלך מתנגנת לך באוזניות.
ואת רוקדת
צורחת את זה
בוכה את זה.
|
בכל שניה שאתה מלביש על עצמך אחת מהמסכות שלך,
אתה יוצר לעצמך עוד כאב ועוד כאב..
וזה לא נותן לך כלום.
|
נתן לך שתי עיניים חומות ועמוקות.
נתן לך מגע מלטף ונעים.
נתן לך אותי.
אני לא אעזוב אותך לעולם.
|
אני יושבת על הדשא, בתוך החלל הגדול הזה.
מסביבי הרבה ילדים- גדולים, קטנים...
|
מסיימת לכתוב על הדף
וחוטפים לי אותו
ממהרים פה.
|
אני אומרת להם שזה נפלא,
זה פשוט נהדר הדבר הזה,
היפה הזה שיש לי ביד.
|
תחושה מוזרה.
בחילות,
סחרחורות,
לא, זאת לא עוד השתכרות מזורגגת
|
מתקשה להתאים את התפאורה לשחקנים,
את המנגינה למילים.
מנסה לאסוף את מיליוני השברים ולהדביק אותם.
|
אני לא נותנת אותך לאף אחת.
שלא תעז לברוח לי...
|
אתם פשוט טמנתם אותה בבור.
אתם כיסיתם אותה אבנים וחול. המון אבנים וחול.
|
אני שונאת שאתה צועק כדי שיקשיבו לך,
שאתה אומר שטויות, רק כדי לקבל תשומת לב.
אני שונאת אותך.
|
הגעתי למצב שאני עושה 'ריפליי' על שירים מבלי לשים לב,
מורידה שערות כשהרגליים שלי חלקות,
מסרקת את השיער פעמיים ביום
מבלי לשים לב מה הולך סביבי.
|
קונוטציות שליליות נכנסות לתוכי
מנסות לדחוק את כל הטוב הזה
|
אני חושבת שאת יודעת,
אני יודעת שאת רואה אותי.
מה את חושבת, תגידי לי...
מה את רואה, תספרי לי...
|
לא אשכח כמה שהיא היתה צריכה חיבוק.
כמה שהיתה צריכה נשיקה כזאת, מתוקה.
כמה שהיתה צריכה חום, אנושיות.
|
אני באה לכתוב עליך, יש לי כל כך הרבה מילים,
כל כך הרבה מילים, שלא מצליחות להתחבר למשפט.
|
מחפשת אותך בעיניים, בשפתיים, בידיים,
בכל גופי-משתוקקת לגופך.
נעלמת יחד איתך, לא רוצה לדעת לאן...
|
אני כותבת מתוך חולשה.
מתוך בושה, מתוך השפלה.
אני ללא ספק יותר בוגרת ממך.
|
אני רוצה אותה.
אני זקוקה לה.
עכשיו.
|
נרדמתי לרגע.
כאילו ש
הייתי זקוקה
למנוחה הזאת.
|
עוצמת את העיניים, אח כמה שזה כואב.
|
זה דווקא נחמד לקחת סיכונים.
אתה לא יודע מה יקרה,
ופתאום, זה מכה בך.
|
הלוואי שתמות. כן אמן.
אני לא אוהבת אותך.
אף פעם לא אהבתי אותך.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
