|
רוני, כפי שאף אחד אינו מכנה אותה, אוהבת לצחוק.
בעיקר כשהיא נמצאת במצבי לחץ.
היא מדברת המון, אולי רק כדי שמישהו יידע שהיא
נמצאת, ברוב המקרים רק דברים חכמים, כדי לא להישמע
מטופשת.
רוני, יודעת בדיוק מה היא רוצה. הכל.
בלי לוותר על כלום.
להיות הכי זוהרת שניתן בכל מצב.
רוני, רוצה לדעת הכל, בלי לפספס אף פרט. אפילו שהיא
יודעת שאי אפשר.
היא לא תראה פה הכל, היא קצת מפחדת... מביקורת.
ועדיין, אם לא תבקרו את יצירותייה שכתבה עם כל נפשה,
היא תיעלב עד מאוד.
רוני מודה לכם...
אני עומדת במרכז יער עבוט העוטף את ארמונך.
מישהי מחזיקה לי את היד
שלא אברח ברגעי המתנתי לרגע בו תצא לחופשי
מהמאסר שגזרת על עצמך
|
בונה לי בובה
עם פנים מלאות
וסומק קל בלחיים
הן די חמודות.
|
בוכה כמו ילדה קטנה
הדמעות זולגות על לחי חמה,
צורבות ושוטפות את ורדרדותה,
|
כשהייתי קטנה אף פעם לא אהבתי לשבת במושב האחורי. תמיד רציתי
להרגיש כמו הגדולים שיושבים מקדימה. תמיד הם דיברו על נושאים
חשובים שלא הבנתי, תמיד הערצתי אותם.
|
להמשיך להיות חזקה,
אל תניחו לי להיות שברירית כפי שאני זועקת להיות...
|
הערפל סביב פני הופך אטום מרגע לרגע.
אולי בכדי להכביד עוד יותר על נשימותי הרועמות,
אולי בכדי שאפול לתהום
ואולי בכדי שבשיא ההרים
יישקף מלפני לפתע הנוף המרהיב ביותר.
|
|
אם אין אני לי?
מי לי?
יצחק רבין |
|