|
רוני בר נולדה, וכיום חיה,
בעתיד היא מתכננת אולי למות
ואולי דווקא לא.
נתי שאל אותי עם אני חולה ואמרתי לו שאני סתם עייפה ושלא
הצלחתי לישון בלילה.
הוא לא אמר לי כלום.
בערב ניר התקשר אלי ושאל אם הוא יכול לבוא, אמרתי לו שכן אבל
לא מאוחר מדי
|
אני אדם בלתי נראה, אני לא קיימת
|
זה זיכרון ישן
זה לא מרגיש בסדר
|
כמעט נוגעת, כמעט יודעת, בעצם לא.
|
עול כבד מונח על כתפי
אך נלקחה ממני זכות הבחירה
|
יש חוקים
יש כללים
כך אמר לי הילד
ונראה שאת לא מבינה
|
רק עומד שם ומחכה לי
יש לו סבלנות,
הוא יודע שאני קרובה
|
הריח שלו התפשט בחדר
והשאיר על המיטה סימנים
|
אתה ילד מגע
אז בוא ותיגע בי
|
האם תכתוב לי שיר
כי נגעתי בלבך
כי עוררתי בך רגש
כי שימשתי השראה
|
מסתירה מבוכה מאחורי חיוכים
מסתיר את התשוקה עם משפטים לא ברורים
|
זה לא חשוב, זה סיפור אהבה.
|
רוצה לדפוק את הראש חזק בקיר
|
קר לי בגוף
צמרמורת עוברת
הדם קופא
השרירים רועדים
|
בבוא הזמן יתגלו הסודות שעוטפים אותי
|
כמה חסר לי מגע גופך
ליטוף על הראש
|
קמתי בבוקר ואתה הסתובבת לי בראש, למה אני כל כך מודאגת, אתה
הרי לא עומד למות רק לעבור ניתוח, אבל כנראה שעם אהבה לא
מתווכחים וגם לא עם החבר.
|
ודווקא ביום הולדת, זה לא משנה, ואפשר ליגוע לי בתחת
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
מה! לא?...
פיני גרשון, לא
מבין מה כולם
רוצים ממנו. |
|
