|
ארבעה אנשים נקלעו זה מול זו בקרון הרכבת המשתקשק.
מסתכלים לצדדים, עיניים נפגשות, הראש מורכן, המבט מתלכסן אל
החלון, שוב העיניים נודדות ושוב ננעצים המבטים, מבוכה. אין
מקום לברוח, בסוף מתמקדים בנקודה מרוחקת.
|
"שלום, באנו להזמין אתכם למסיבה שלנו", אמר הגבר נחרצות כאילו
כולם יודעים על מה הוא מדבר.
"המסיבה ש..." ניסה הבוס לגשש.
"המסיבה שאנו עורכים לכבודנו, לכבוד הנישואין שלנו. בזכותכם
החלטנו שלא להתגרש."
|
הפלאפון נצנץ כמו משוגע. מכל הצדדים הוא הבזיק ולא בצבעים
הרגילים. הבנתי שזאת השיחה שכל החברות הסלולאריות מתוכנתות
אליה... שזאת השיחה הזאת שכולם מחכים לה ודוקא את קיבלת אותה.
|
מספרים על רבי יצחק אייזק אלימלך זצוק"ל
שהיה חריף שכל בקיא ומפולפל
וצדיק היה ורם מעלה ונורא הוד
וכשהוא מתפלל מלאכים מרכינים את ראשם בכבוד
|
אכפת לך אם אני אעשן? זה פשוט מעורר אותי.
לא הייתי מציק לך עם העשן אם זה לא היה מעורר אותי. את יודעת,
השינה הכי טובה של הבן אדם היא בין שתים לארבע בלילה. לנו אין
את זה. אנחנו כבר קמים בשעה הזאת.
|
|
טענה א': אלימות
נובעת מתיסכול
מיני.
טענה ב': אף אחד
לא כותב בבמה אם
הוא לא חושב
שיצא לו מזה
זיון.
מסקנה: כתיבה
בבמה היא צורה
בוטה של
אלימות.
קידום, לך
תזדיין |
|