|
אני זוכר אותה לבושה במעיל שחור ארוך שמסתיר כמעט את כל
הצבעוניות שבפנים מלבד הגרביים שאותם לא שוכחים, צבעוניות כאלו
שרק ג'ינג'יות הולכות איתן...
|
עמדנו שם בחושך לבד, סוף סוף קצת שקט, כל הערב היא דיברה כמעט
בלי הפסקה, ועכשיו כשיש קצת שקט יש הרגשה מוזרה כזאת כאילו
משהו לא בסדר.
|
|
|
בראל, אל תשאל
למה.
רפיק חלבי, מאי
2002. |
|