|
 זה אני!
יום, מרחבים פתוחים, מבחני רורשאך. |
אין דבר אל המחר
לא יהיה המחר אם לא יהיה לי דבר
אצבעותיי מחטיאות את הקלידים הנכונים
העיפרון נשבר אז לכמה מילים.
|
הולכים ישר אבל בדרך היתולית,
צועדים קדימה אך מגיעים שוב לאחור.
|
מתכוונים בליבם להרוס
ובעיניהם מתכוונים לשקר
גיבורי הקהות שבים
כסו את עיני הילדים
|
בקבוק זכוכית, צר וארוך,
אני מרוקן כדי לפנות מקום בתוכו
לזכרונותיי שימלאו אותו,
ואוכל לאטום, להניח בצד ולא להביט.
|
|
|
"יש לי חננה
באף?"
(ץ סופית, מתוך
ספרו - "דברים
שאסור בשום אופן
לכתוב בבגרות
בספרות") |
|
