|
היא מסתכלת עלי ואני מרגיש שהיא רואה לפניה חפץ. אם הייתי
במגרש הביתי שלי, אולי הייתי מרגיש משוחרר. כאן אני מרגיש
לכוד. מפיה נזרקות לאוויר קלישאות כמו "חרדת נטישה" ו"פחד
מאינטימיות". מה פחד מאינטימיות? אני חושב, מה את רוצה? שאני
אביא את כל החבר'ה?
|
נשמעת יללת תן. על גבעות קליפורניה מונחת שלווה קודרת, מרחוק
מבליח אור יחיד. מכונית עם פנס מקולקל או עוד איזה אופנוען
עייף ומטושטש, אני תוהה. טיפאני ממשיכה להביט אל האופק העצוב
הזה, חיוכה הכבוי, תלוי ברישול על פניה העייפות...
|
יכול הייתי לבנות לך שובר גלים
להצילך מטלטולי הים.
אך את מהלכת יחפה.
|
הישרעי על האגם, לואיז
ויהיו עינייך שקופות
|
|
|
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" זה לא שם
ארוך מדי לספר?
ד"ר אפרוח ורוד
מתלבט בינו לבין
עצמו כיצד לקרוא
לספרו החדש,
ומגיע למסקנה
שלמרות הכל
מדובר בשם קליט
ועוצמתי. |
|
