|
היא מסתכלת עלי ואני מרגיש שהיא רואה לפניה חפץ. אם הייתי
במגרש הביתי שלי, אולי הייתי מרגיש משוחרר. כאן אני מרגיש
לכוד. מפיה נזרקות לאוויר קלישאות כמו "חרדת נטישה" ו"פחד
מאינטימיות". מה פחד מאינטימיות? אני חושב, מה את רוצה? שאני
אביא את כל החבר'ה?
|
נשמעת יללת תן. על גבעות קליפורניה מונחת שלווה קודרת, מרחוק
מבליח אור יחיד. מכונית עם פנס מקולקל או עוד איזה אופנוען
עייף ומטושטש, אני תוהה. טיפאני ממשיכה להביט אל האופק העצוב
הזה, חיוכה הכבוי, תלוי ברישול על פניה העייפות...
|
יכול הייתי לבנות לך שובר גלים
להצילך מטלטולי הים.
אך את מהלכת יחפה.
|
הישרעי על האגם, לואיז
ויהיו עינייך שקופות
|
|
|
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.
בוליביה. |
|
