|
 9999568
לפני כמה שנים מתתי, וראיתי יותר ממה שבן אדם צריך
לראות בחיים שלמים.
אם רק שוטר באמת היה יכול לעזור, כשאתה לא מוצא את
הדרך הביתה...
....הרשימה השחורה של אלוהים,
זו שנכתבת שם למעלה,
שקובעת למי יהיה האומץ או הטיפשות,
למי יהיה רגע של טרוף או שפיות...
|
תולש את ציפורניי בלי לחוש כאב,
ואיני יכול להביט בלבי שהתכווץ כל כך.
אנמיות מציפה את נפשי, זוחלת לתוך אימת סיוטי-
חלומות של מציאות פולשים לתוך ההזיה.
|
רצית לישון מבלי ללכת לישון,
רצית סקס מבלי לעשות סקס,
רצית אהבה מבלי לאהוב,
רצית חיים מבלי לחיות.
|
חשתי את עורך-
שהיה נטיף חושניות מענג
ביום קיץ לוהט,
את שדייך-
שעטפו כל חספוס.
|
פטמות שדייה נוגעות בגופי-
מצטמררות בעורי,
שפתיה גולשות סהרורי,
לשונה לוחשת באימתי,
והיא אוהבת עמוק בגופי.
|
ואת ידעת כי נפשי בוכייה,
ואת ידעת את איברי לבי
את שמעת את מבוכי נפשי
את חרשת כששמעת אותי.
|
טיול אל האור הלבן
תחליף מזלזל לקיומה,
נתתי לה זרדים של תשוקה
הנשברים בקלות משקוף עולמה
|
לא רוצה להפוך לפולחן,
לא רוצה שתהפכו את חדרי למוזיאון,
לא רוצה שתגידו כמה טוב הייתי,
לא רוצה אם...
|
בלילה פונה אל עצמך,
מספק יצרים חייתיים למזון ולשינה.
מוחה את חלאת היום בחיפוש אחר שיחה,
שיחה ריקה מתוכן על עוד יום של הפסד,
יום בדרך לעושר שעיקל בתוכו את האושר.
|
איזה כיף לישון
פחות לנשום
איזה כיף לישון
למות לכמה שעות
איזה כיף לישון
לעצום עיניים
|
חזרתי מעוד יציאה בתל אביב, עיר ללא הפסקה, שהצליחה, שוב,
להציף את הריקנות הכובשת אותי בנחרצות
|
המשכתי לצרוב רקמות חיות, תוך אובדן חושים עקב החום ההולך
וגובר. לא זעקתי מכאב, כי ריסוק השיניים בייסורים נתן את גמולו
בהקלה.
|
נמשכים לאור, מקבלים מכה חמה וכואבת, נכווים בלהט, אך התענוג
שבכאב משלב את קרנבל הזמזומים, מושך לאור המחושים, זנות תעוות
הכאב מתערבלת בהתערטלות זמזמת כנפיים.
|
האם אתה זוכר כשאימא שלך עשתה לך מחית תפוחי אדמה?
|
שני, לא עמנו עוד, אבל כולנו יכולים לכבד את זכרה, כשנקרא קצת
עליה, ועל מי היא הייתה. מילים לא יספיקו כדי לתאר את גדולתה,
עוצמתה ובינתה, אך זה המעט שנוכל לעשות עכשיו. יהי זכרה ברוך.
|
|
|
אז הדף האחורי
זה כמו המושב
האחורי רק
לסלוגנים?
המלגזנית הזועמת
מגלה את עובדות
החיים. |
|
