|
מרה העבודה הקשה!
מרה וקשה מנשוא.
|
וזה בסדר
הכל בסדר
אני אוכל אבנים.
הפה שלי מלא חצץ
|
רוח סתיו מנגנת על פעמוני השקדייה
והיא נותרה חסרת כנף-
ופרחיה שסביב נטשו כהלך קיץ המקיץ מנעור תרדמתו.
ועליה בגנים
|
|
|
- "סליחה, אתה
יכול בבקשה
להסביר לי איך
מגיעים מפה
לארלוזרוב?"
- "שבע שלושים
וארבע". |
|
