|
מבעד לחרכי התריסים
זולגות קרני אור
|
כעוצמת הרעש שבפנים -
דממת המילים שלא יוצאות.
|
יוצאת אל הרחוב,
לסצנות הקטנות של המציאות ששוב
ושוב,
עולה על כל דמיון.
אוהבת להקשיב לרגעים של אנשים.
|
בין ערביים, עם שקיעה
שמש וירח מחליפים משמרת.
משחקת משחק עם הגלים -
אני שואלת
|
נודדת עם שנתי
למחוזות ילדותי
ילדה רזה משחקת קלאס
מאחורי בית על עמודים
שהיה ביתי
|
בליל ירח חסר
אתה שותק
לי מילים
שביקשתי לדעת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לא יודע מה
השעה,
לא יודע
כיוונים,
הנחתי כבר
תפילין,
- הבן של מרפי
בפרץ נדיבות לא
מוסבר. |
|
