|
אתה תמיד תשאר מין חידה שכזו,
פצע בלב שלא מגליד.
לא זוכרת כבר למה נפרדנו,
מה חשבתי שאמצע במקום אחר.
|
אתה תמיד תשאר מן חידה שכזו,
פצע בלב שלא מגליד.
לא זוכרת כבר למה נפרדנו,
מה חשבתי שאמצא במקום אחר.
|
אתה הולך ברחוב,מביט לצדדים
אנשים אז עוברים,והולכים וחוזרים.
|
השקיעה מאחורי העצבים בפארק ליד ביתי
|
|
|
זה אתה, אילו
החיים,
מצטער יותר מזה
אני לא יכול
לתת.
אתה יודע,
אם אני אתן לך
אני אצטרך לתת
לכולם.
נו אז את לוקח?
(אלוהים ליעקב
פופק) |
|
