|
אתה תמיד תשאר מין חידה שכזו,
פצע בלב שלא מגליד.
לא זוכרת כבר למה נפרדנו,
מה חשבתי שאמצע במקום אחר.
|
אתה תמיד תשאר מן חידה שכזו,
פצע בלב שלא מגליד.
לא זוכרת כבר למה נפרדנו,
מה חשבתי שאמצא במקום אחר.
|
אתה הולך ברחוב,מביט לצדדים
אנשים אז עוברים,והולכים וחוזרים.
|
השקיעה מאחורי העצבים בפארק ליד ביתי
|
|
|
מסתבר שגם
הרוסיה לומדת
לבגרות. ואני
חשבתי שאת
משתייכת לסוג
השני!
מאוכזב עד עמקי
הנשמה (אך ממשיך
לכתוב סלוגנים
לבמה) |
|
