|
 266001228
רון סוזן, נולד בשנת 1989, בחיפה לזוג הורים מאושרים
(או ככה הוא מקווה). הוא בן ליום האחרון בחודש מאי,
וזהו מזל התאומים השמח, המצחיק, ההיפראקטיבי,
האופטימי (אף על פי שנאמר עליו שלא ניתן לראות זאת
ביצירותיו) והמאפיין אותו כל-כך.
מנהיג הקבוצה קרא לילד מהמגרש והילד חזר בריצה לשחק. השאיר את
הזקן שם לבד, עם חומי, לשבת על הספסל יחד ולבהות. לחשוב על
החיים, לחשוב על המוות.
|
אני צריכה לדבר איתך, היא אומרת באובר-דרמטיות.
אנחנו מדברים. אני עונה באובר-ציניות.
לא ככה, פנים אל פנים.
דברי כבר.
עזוב, לא עכשיו, אתה נשמע עצבני.
נו?
טוב, אז ככה. היא לוקחת נשימה עמוקה יחסית
|
פעם, לפני שהכול קרה, הייתי ילד, או - נער, שמח. אני לא זוכר
את התאריך, אבל זה היה יום יפה - קצת מעונן - אבל יפה. קבעתי
עם החברים שלי, שניפגש בקניון, אני לא זוכר באיזה שעה. כשחזרתי
באותו יום הביתה מבית-הספר, הבית היה ריק. ההורים היו בחוץ, לא
זוכר איפה. התקש
|
אפילו שמעולם לא שמעתם על זהב בישראל, הוא היה מספר, אני אומר
לכם, יש פה זהב. כן, כן, פה בחיפה, בחוף דדו שלנו. והוא האמין
בזה בכל הלב שלו, הזקן.
|
שלחו אותם לכאן אלו שהם קראו להם חברים. קרובים. משפחה. לא כי
נמאס, ולא כי עייפו, פשוט כי הבטיחו שכאן ייתקנו אותם.
לאט-לאט, כדי שיהיה יעיל, ויחזיק לאורך זמן.
|
עם פרופיל תשעים ושבע, הבין סאר שלא יהיה ג'ובניק בצה"ל, הוא
יהיה חייל קרבי, עם נשק, צ'ימידן, קיטבג וכל הדברים שמתלווים
איתם. הוא ילך בעוד חודש ברחוב, אנשים יישאלו אותו, את החייל
הקרבי הזה שנושא את הרובה באופן כל כך עדין, והוא יגיד שהוא
עכשיו בטירונות.
|
|
|
איפה זה פורום
סלוגנים?
יק טיבטי, בשאלה
הגיונית, תנו
לזה זמן והכל
נשמע הגיוני. |
|
