|
רן שפר
יליד 1981.
כותב, מלחין מעבד ונגן פסנתר וקלידים.
"אני אוהב לכתוב.
אני כותב על אהבה.
אני כותב כתיבה.
אני אוהב אהבה."
היה לי עט כדורי.
פעם ראיתי איזה סבא זקן של מישהו בטלויזיה ושאלתי את אבא שלי
אם העט נקרא על שמו של הסבא,
והוא אמר: "לא." הוא הוסיף ואמר שהשם הפרטי של הזקן מהטלויזיה,
קוראים לו "הרב".
|
אני אוהב לכתוב.
אני כותב על אהבה.
אני כותב כתיבה.
אני אוהב אהבה.
|
הפחד שלי מפני פיצוץ העולם
עושה את כל בעיות אהבתי לדבר מאוד קטן
|
כשאתה סנאי
אין לך דאגות
מתרוצץ מדלג מכרסם
מוקף בבחורות
|
יצרתי שכחתי
מנגינה אבודה נשכחה נעלמה
לא יודע אם...
|
שפתיה היו קטנות ובצבע מסטיק רגיל
רציתי כל כך לנשק אותן
תלתליה ארוכים והופכים מחום לחום בהיר
לגעת ולשחק בם
|
כשאתה באוף ביט כל הראייה שלך משתנה.
יש לך פרספקטיבה אחרת על השיר. על הקצב.
כל המשמעות משתנה.
|
איך הם ידעו איפה בדיוק יהיה קו בעובי של לא יותר מכמה
מילימטרים?
וחוץ מזה, למה הם קובעים אותו דווקא במקומות שבהם הם קובעים
אותו?
יש שיטות הרבה יותר טובות לקבוע גבולות.
|
כל פעם אותו סיפור.
למה אני לא יכול לכתוב סיפור אחד שלא קשור לאהבה?
|
לפעמים הייתי רוצה שתהיה רעידת אדמה. רעידת אדמה במרכז
תל-אביב. שתהיה לפחות 8.6 בסולם.
|
לפעמים כשאני מרגיש מעט עצוב
קצת לבד,
קצת בודד
קטן וגם עלוב
|
כשאני מסתכל על חדר
רואה ת'מציאות האופטימלית
אין לי שום הרגשה סנטימנטלית
לכסא, שולחן, חלון.
|
היא גורמת לחתולים לנבוח
לפרות לצייץ
שיח הוא כמו ג'ונגל
גבעול כמו עץ
|
אם את תלכי
כולה יכאב לי קצת
|
|
|
"תגידי, מה את
עושה אחרי
השבעה?"
(ץ סופית, "101
דברים שאסור
להגיד
בהלוויות") |
|
