|
tzveyeger
שנינו שולפים אקדחים טעונים
משחררים ניצרה
ויורים ישר למטרה
|
אולי אגרום לך לעשות צעד,
בדרך למסע,
שיתחיל אצלך ויגמר בתוך ליבי
|
כשאת עוזבת ארצה שתזכרי
איך כחול עינייך פתח לך את ליבי
תגלי את עצמך דרך מצולותיי
אתן לך אושר דרך אופקיי
|
שבוי ביופייך התמים, הנעים
עם אזיקים שסוגרים עלינו
|
|
|
לא, תודה.
שפינוזה מסרב
בנימוס להצעת
כוס תה. |
|
