|
אם אתם נוסעים רחוק מדי,תבדקו תמיד,שיש דרך
חזרה,לחלקנו לא הייתה.
מ1987 ועד היום,לא מצאתי את הדרך,אבל אני מקווה שעוד
נמצא.
זה שעזב אותה חוזר עכשיו,
והיא לא רוצה אליו,
ואני יודע שאחר כך היא תבכה,
כי היא הייתה צריכה ללכת על זה,
|
האם אברי יתפזרו למרחבים,
קטועים,מעוותים ומדממים?
את פני איש לא יכול לזהות,
מראה גופי יהיה מקשי המראות.
|
מעטים שהיו חזרו ומהר,
אל האיש שלא ידע לאחר,
היו באים, שומעים נאומים,
חוזרים עם מבט מהופנט על הפנים.
|
מחנק בגרון עולה בי לאט,
אני לא מצליח להגיב,
היא עוד חושבת שאין כבר מרחק,
כבר לא מצליחה להבין,
|
היום התחיל כמעט כרגיל
עם אמא ואבא ואתה הדביל
|
גדר סביב עשב זיכרון יחיד.
שתיקת הרובה בן השישים.
|
הילדים שאינם מתחבאים,
לא יחכו לך.
|
הקת קרה, כמו לחייך הקפואה,
אני מסתכל לשמיים ומתפלל לאלוהים,
אלהים, הרבה זמן לא דיברתי איתו,
וגם הפעם הוא בטח לא יקשיב.
|
אנשים שכבר נגמרו,
חוזרים לפניי במבט לאחור,
מזהירים אותי מעתיד נוראי
|
הטבעתי את שמי בחותמת ליבך,
החתמתי אותך על לבי.
חתמתי על טופס ציוד ופרחים,
חתמתי על מוות מוקדם.
חתמתי אותך אצלי לתמיד,
ידעתי שזאת כבר טעות.
|
אין לאן ללכת אחרי הסערה
מחפשים מקום להתחבא מכוחות ההצלה
שהולכים רחוק זה קורה שוב
עולים על גל,בורחים מכל ישוב
|
הוא כבר הגיע רחוק מספיק,
אבל הוא נשאר עכשיו,
הוא בדיוק חזר מחופשת מולדת,
בצד העגול של הכדור,
עכשיו חוזר לצד השטוח,
|
ואם במקרה הבוס די גיבור
אולי יפילו לך איזה משהו למקור
|
זוחל על הרצפה
עובד ללא מנוחה
|
משהו יורד, מפתיע ת'עיניים,
דרקון אדום שועט,
חותך חתך בשמים.
|
ממשיך ללכת ורואה את האור,
פלורסנט גדול, חדר קטן.
|
גוסס על הסף, זה לא משנה דבר,
אין עוד סיכוי ואני מאושר
|
עכשיו נשארה לי רק שריטה קטנה, זאת שפעם הייתה הכי עמוקה,
עכשיו היא חתך קטן שייעלם בתוך יומיים שלושה, אולי גם אני אעלם
ביחד עם השריטה?
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
פעם היה מדור
כזה במעריב
לנוער. מאז כבר
הפסקתי להשתמש
בטמפונים. |
|
