|
לא מתיימר להיות סופר, רק לחלוק מס' חוויות/מחשבות
איתכם הקוראים.
אשמח אם תחלקו עמי את דעותיכם בנושא.
בערך בחצות הוא הגיע. ירוק, רזה, נמוך, עם 2 משושים שיצאו לו
ככה מהראש. הוא אמר שהגיע בשליחות חשובה והוא נושא מסר דחוף
להנהלת הכוכב שנקרא בפינו "ארץ".
|
על פניו הרגיש את הרוח מכה בו בקרירות כשהוא נמצא שם
למעלה-הגלגל מסתובב והוא עמו.
נדמה היה לו כי הוא חש בסחרחורת סיבובים סיבובים, מעלה ומטה.
הלב החל לפעום מהר, בחוזקה
הוא הרגיש את האדרנלין מפמפם בגוף כל כולו נסער, מזיע.
|
חם, חם ומחניק
הקירות צרים עליך ותחושה של סגר מתפשטת לה ומשתלטת על כל איבר
בגופך.
|
ושוב בא הבוקר, עם המשימות הנדושות כל כך
שלא ממלאות בו שום תחושה של סיפוק כלשהי
שלא מביאות לידי ביטוי ולו באופן מזערי את ה"אני" שבו.
בוקר, ערב וחוזר חלילה
מחוגי השעון נעים להם וימיו חולפים להם בבטחה, כמעט בלי
שיבחין.
|
בדיוק היום לפני שנתיים זה קרה לראשונה, טוב לא ממש לראשונה אך
אז חל השינוי הגדול. מס' חודשים לפני אותו יום פרסמו מדענים
אסטרונומים בכירים כי צפוי אירוע מרגש מעין כמוהו - שקיעה של
השמש מעל הים. תופעת טבע זו, לפי הפרסומים מתרחשת אחת לכל 378
שנה בלבד
|
רוח קלילה מלטפת את פני, האוויר נשאף אל תוך הריאות.
את רגליי עוטף חומו של החול, אני נשכב לי בלאט, עוצם את עיני
ומחשבותיי מפליגות למרחקים, כמו האוניות שממול העושות דרכן
מערבה.
|
|
|
טמפונים מדממים
תוקפים אותי
בחלום
אחד על ספת
הפסיכולוג |
|
