|
הסיפור הבא אינו לקוח מאגדות עם או פולקלור עממי. הוא חופף
מאוד למציאות היום יומית אך קיימים בו רגעים קטנים של חסד
אלוהי שאינו ניתן לפירוש. בויום היה איש מין השורה כמוני, כמוך
, אך למזלו הוא היה במקום ובזמן הנכון ולכן היה עד לסיפור כזה.
|
ירון קצת נלחץ והחל לזמזם לעצמו את התקווה, דבר שהיה נראה לו
הכי הגיוני לעשות באותם רגעים מלחיצים. החייזר עמד בחוסר
נוחות, כי הוא לא ידע אם הוא צריך לעמוד דום כי הרי הוא לא
ישראלי ולא יהודי.
|
ערן כבר ראה בחזיונותיו איך הוא מגיע להארה במדבר ועולה
במרכבות אש השמימה, סטייל אליהו הנביא עם קמצוץ של אושו
וקרינשה מורטי
|
מבטו של סתם הצטלב ברחוב עם יפיפייה בת גילו שהלכה ממולו, סתם
בדרך כלל לא עצר לדבר עם מי שהצליבה אתו מבטים כי לא היה לו
נעים אבל הפעם משהוא פנימי אמר לסתם שזה הרגע המתאים
|
היה זה ביוני של שנת 1519 בקיץ האנגלי הנעים ועינב היה הולך עם
סוסו בשדות החיטה הפרוסים כשלפתע הוא פגש יושבת בצד הדרך עצובה
ומיותרת את 'רגש האשמה',
|
|
|
"למדתי ממנו
המון, ונקשרתי
אליו חזק משניתן
לתאר"
דרעי מספר על
הרב המוערץ עליו
בימים אלו -הרב
בריח |
|
