|
"כדי לומר את הדבר הנכון
בזמן הנכון
עליך לשתוק רוב הזמן!"
(אוסקר ווילד)
אני לא חיה לפי המשפט הזה...
כשעמדתי שם, מול כל האנשים בלוויה שלה, והסתכלתי על העיניים
הבוכות של כולם, פשוט לא היה לי מה להגיד, אז אמרתי: "אני
משתתפת בצער הרב של כולם על איילה", פתאום אני משתתפת בצער הרב
של כולם? אחרי כל מה שעשיתי לה?
|
בזמן שעיניה עצומות לרווחה,
שכבה שם,
בשלולית דם של עצמה,
|
16413908 200451920
זהו מספרך זהו מספרי
|
כן אדוני
להבך כה בוהקת
להבך כה חדה
להבך ממכרת
|
האם שאלת פעם את עצמך:
אוהב או לא אוהב?
|
כואב לי מבפנים
בגללכם אנשים
כואב לי מבחוץ
בגלל החתכים
|
למדתי זאת על דמי על גופי
בנשמתי חרטתי את ספר חוקי
|
חרטתי את שמך על ידי
כל האנשים מאכזבים,
ידעתי שגם את
ואכזבת אותי בעבר
|
דמעה נוזלת מעיני
געגועים מציפים את ליבי
רק מבט בעיניך
ירגיעני
|
אני חיה משנה לשנה
הכל בדיוק אותו דבר
ובעוד שנה אני כבר לא יהיה פה
|
הדבר שאני הכי שונאת בהפסקות
זה שעל הדשא כל הבנות יושבות ומדברות
מי הייתה עם זה
ומי התחיל עם זאת
|
עקשות לבי גרמה לקשיי לב לקבלני
שבר לבי גרם לבעלי הלב החלוק להסס מפני
|
קל לכם
קל לכם אנשים
להתרחק במצבים קשים
|
אוכלת ארוחת צהריים
חושבת שאיזו זווית אדחוף את האצבע
לועסת היטב עם השיניים
כדי שיהיה קל להקיא את הכל
|
בהתחלה על הדף הדם היה אדום
עכשיו הוא בצבע חום
|
לא חיים ,לא מוות
לא שמחה, לא שכול
לא איש ולא אבא
היית
|
|
|
דאס איסט איין
שלכט פרישטיק
("זוהי ארוחת
בוקר גרועה"
מתוך השיחון
הגרמני - עברי,
הגירסה שלא יצאה
לשוק) |
|
