|
 100600914
הוא הרגיש שמשהו מוצמד לו לגב, משהו קר, עגול כזה, קנה של
אקדח. עם ההכרה בסיטואציה והשמע המשפט "שים ידיים על הראש" הוא
קלט שיש לו עסק עם פסיכופטית
|
פלאק, פלאק, פלאק מכפכפי האצבע, העולות במדרגות, העיד שהיא
חוזרת הביתה.
שליח השטן שיפר את תנוחתו על הספה ושפשף את ציפורנו בקצהו
המחודד של הזנב האדום שלו.
|
אל מלא רחמים
בוא ואסוף אותי אל זרועותיך
|
מי יבין אותי
האם יהיה מי שיבין
אם אתוודה ואומר
שאני חושקת בסכין?
|
היום בבוקר
ליד מכונת השתיה החמה
הוא אמר לי:
הופעת לי בלילה בחלום
|
על שדה ילדותי המוריק
שכונה חדשה צומחת
|
צעד גס במדרגות ונישמתי נעתקת
אולי בכל זאת
|
קסדה מורמת לחצי הראש
חושפת שפתיים לנשיקה
אחר מורדת, וקול הדממה
מופר מרעש התנעה
|
יושבת עליך, מיצחי מונח על צווארך,
מקופלת כמו אפרוח
|
צהריים. אור חיוור של חורף עלינו מאיר,
מסגיר:
איש ששיערו אסוף ומבטו אינו שם
|
חוזר הביתה, לדרום
אל המרחבים הצהובים האינסופיים
לארץ הזרה לי כל כך,
צפונית שכמותי
|
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
