|
היא צוחקת
מכסה פנים יפות
בידיים רועדות
פתאום מתחילה לבכות
|
תגע עוד פעם אחת ודי
תגיד מילה אחרונה
תגע, תגיד, תראה, תחשוב
ותקח אותי איתך
כי כולי שלך
|
בשמים של מלאכים היא בוכה
בלילות בלי שינה מחכים לשובה
היא לא תחזור הם יודעים
אך עדיין מחכים
אולי לנס, אולי לכוח עליון
אולי שרק תבוא ללחוש כמה מילים בחלום.
|
|
|
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה בלה
בלה בלה בלה
(הנאום המרגש של
בועז במעמד
פסטיבל
הסטודנטים של
מינכן 1994) |
|
