|
בבוקר סתווי כשהכל שקט ורק הרוח דופקת בחלונות.
הכל נעשה יותר כבד ובו בזמן יותר צלול.
אני יכולה לשבת ולחשוב על דברים שונים בזמן שמיעת מנגינת הרוח.
|
שאלתי מאיפה היא אבל היא לא ענתה, שאלתי אותה איפה ההורים שלה
אבל היא לא ענתה, שאלתי למה היא לא עונה לי, חשבתי שאולי היא
לא יכולה לדבר, אולי היא כבר לא כאן, לא איתי, אולי היא כבר
עזבה.
|
כששביל אחד מסתיים שביל אחר מתחיל
כשדלת אחת נסגרת דלת אחרת נפתחת
אז חייבים להאמין שעוד יש תקווה
ושהכול יסתדר
כי אם לא נאמין איך נוכל
לדעת מתי השביל מתחיל ומתי הוא מסתיים?
|
ככה זה כשאין לך שליטה על הדברים...
|
אני רוצה אותך צעקתי
אבל אתה המשכת כאילו
לא שמעת כלל
|
למה הרסת את כל מה שהיה בנינו
למה לחצת על ההדק
בדיוק בזמן שהכול היה ורוד
|
תעזבי תשכחי
תנחי בצד אל תהיי
מי שאני
|
אני אזכור את פניכם
אזכור כל נגיעה
|
היום אולי זה יום עצוב
אולי היום קצת הפכפך
אבל בעצם אין מוצא
אולי אזרוק הכול לפח!
|
הוא יודע כי בא הקץ אך אינו מבין מדוע
|
לא יודעים לאן
לא בטוחים בכלל
אבל ממשיכים ללכת
במרוצת הזמן
|
הלב פועם
מזמזם
מנגינה
מנגינה רכה מנגינה שלווה
|
גדול הוא הבית אך ריק מאדם
מתוק כמו דבש אך עצוב לו ומר
|
כמו שכולם אמרו ככה היה, הכול קרה בדיוק בצורה שבה דינה ביקשה.
|
המשרת מחתולים בצמרת
יש לי נטייה לצייר דמויות מצוירות
|
מתוך סדרה שאחי הקטן מאוד אוהב
|
|
|
שלום ח. נחמן
ביאליק
ערוך את
הדפיוצר
(עקב עומס,
אפשרויות
העריכה
חסומות כרגע)
אל הדפיוצר שלי |
|
