|
 אני, לפני שהצבא גזל ממני את מחלפותיי... |
himmelroman
רק על עצמי לספר לא ידעתי...
אוחזות בי עיניה עמוק מבפנים,
נופל שיערה הזהוב על פני...
|
הנה נפתחת דרך ומחזה רחב עד האופק
פסיעה רודפת צעד על שביל שמתפתל
|
את, הילדה עם שיער הזהב,
את, שכבשת מתוך להט של רגע
|
ואתמסר אליה, ואשיר לה
ואכנע לה, לא אמאס בה לעולם
|
ניצוץ אור עולה מפסגה מרוחקת
ופורס את כנפיו על מדרון מיוער
|
החיים כל כך אכזריים, רק לפני כמה ימים ביום שבת היא היתה
נורמלית לחלוטין, בריאה, משחקת, אוכלת.... ופתאום באח!
תוך יום היא חולה.... תוך יומיים.... סוף.
|
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
