|
אני לא משקר בסיפוריי. אני מוסיף צבעים. איני עושה זאת בשביל
להפוך את הסיפור לעסיסי. אני רואה אותו ככה במציאות. ובגלל זה
מעניין אותי לחיות.
|
מה שטראגי פה, זה שאם אתה יודע את זה לבד, זה לא יעזור לך
בחיים. לכם יש תקווה. תעלו אחד את השני.
|
- קום כבר, - זוהר הרים את יניב מהרצפה והושיב אותו על אחד
השולחנות, - אתה לא מתבייש לבכות בגלל בחורה?
- אתה מרביץ לי בגלל בחורה, לא?!
- תראו אותו, - חייך זוהר, - מוכה ומרוסק לגמרה, אך לא איבד את
חוש הומור.
|
"מכות!!! מכות!!! יש פה מכות! - תוך מספר שניות התגודדה סביב
שני המתגוששים כל השכונה. "מי הולך מכות? - צעק אחד האחרונים
שפיספס את הפתיחה.
|
אלוהים, איזו דרך אבחר:
של המלך או של הנסיך?
אעמוד על שלי מסונוור
|
הלילה, בגלל הלחות באוויר,
ייווצרו הטללים וירטיבו אותי.
אך אחזיק מעמד בחלום השביר -
אנשק את הטל, אספק כמיהתי.
|
יתכן שהמלחמת העולם השלישית
בעתיד הנראה לעינינו תפרוץ.
|
אין כל קשר לעדה,
כי ביקרתי בני אדם
שמתוקף נסיבות
נוהגים כמו חיות
|
אי שם ואי פעם
לא רחוק ולא קרוב
היה היה מר טעם
ממשפחת טעם-טוב.
|
מתייבשת ארצי תחת שמש לוהטת,
רק ליבי לא מפשיר וקפוא כמו קרחון.
ואני כבר חושק להרגיש את הרטט
מתשוקה אמיתית, אך ליבי לא נכון.
|
נו אז מה, אם אני מתפרנס משמירה
כשישנה בידי תעודה של שחקן?!
נו אז מה, אם שיריי רק אצלי במגירה
וקוראים אותם רק אנוכי ותיקן?..
|
מנפחים את האגו ללא מעשים
וחסים על כבודם בעודם אפסים.
|
המושב שעליו
הוא הניח את רגליו
לא תפוס.
אז למה לי לטרוח
|
שוב ושוב מחשל אותי הגורל
שאני אהפוך איתן.
הדמעות חנוקות והלב ננעל,
|
ישירות אליכם, הכוחות העליונים,
זועקת נפשי בתפילה:
במטותא מכם, תלטפו את עיניי
שאראה רק את מה שנפלא.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
