|
קשה לשמוח בעיר זרה.
ולהתעצב עוד יותר.
|
ואחרי כל הכאב הגדול הזה
את מונחת עכשיו לפני על הדף.
|
ובתחנה מרכזית
נערה על מדרגות
נושפת בעדינות
על ציור מושלם.
|
בינתיים לא אומר דבר.
הכול כבר כתוב בעינייך
הממוסגרות על הכר.
|
לכל איש לורליי שלו,
לכל אחד יש שיר.
אבל את זה שלי, אין מלבדי מכיר.
|
הכסא הוא ריק,
אדם הוא אדם.
רק הילדים ראו אותם.
|
משורר כותב ליד שולחן
וכשיגמור שירו - ימות.
|
בשקט, כמו שבאת,
ידעתי את גופך.
בקצות האצבעות חולם אצבעותייך.
|
מה שאני אומר שלוש פעמים הוא אמת.
|
שיר ילדים על פי מתכון עממי
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
אוכל בתחת,
נושך כריות,
יורק נוצות,
מפליץ קוטג',
בוחש בשוקו,
דוחס קקי,
לובש את הבוקסר
הפוך,
אוחז בקרני
המזבח,
רוכש ארנקי
פרווה ורודים,
הממממ...
בוא נראה, מה
עוד?
שה תמים מונה את
השמות שכינו
אותו בעבר. |
|
