|
"אני ילד בעיגול אור.
לא באתי להרבה זמן,
חיבוק אחד או שניים,
שן חלב, ואני חולף.
אני ילד בעיגול אור.
עובר כמו נשיבת רוח,
משאיר איוושה בין
העלים, מרעיד לב.
אני ילד בעיגול אור."
חנוך לוין
גם הוא אוהב
ילדה, ילד
אך יבש נהרו
|
וצחוקו הטהור
מהדהד בקולו של האל
|
לא הייתי הנחש
המלחך רגבי עפר הארץ
|
|
|
האם הרמיזה "שלח
לחמך" היא שכאשר
הסלוגן לא מופיע
הלחם נשרף וכל
הטעם הלך לו
לאנשהו?
חנהל'ה אופה
קטנה, יש לה
קמח, מים. כל
היום היא לשה,
לשה, בצק
בידיים.
המציאות. אללי
המציאות |
|
